מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ההל .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוהל
הגייה * o hel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ה־ל
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֳהָלִים גם אֹהָלִים; אֹהֶל־, ר׳ אָהֳלֵי־
אוהל בדואי בפטרה אהלי צבא על גלויה ממלחמת העולם הראשונה. אוהלים באתר מחנאות בהולנד מקום מגורים או מחסה נייד , הנתמך בעמודים וביתדות ומכוסה יריעות .
”וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ .“ (בראשית לג , פסוק יט ) ”וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹאתִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם.“ (ירמיהו לה , פסוק ז ) "הם זוכרים את לובן אוהלינו / שפשטו בעמק כיונים" ("זמר" , אברהם שלונסקי ) לשון המקרא אהל מועד .
לשון המקרא בהשאלה: מקום מגורים, בית.
”בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם .“ (מלכים א׳ ח , פסוק סו ) לשון המקרא [מליצה] בהשאלה: קבוצת אנשים שיש להם מאפיין משותף, שבט, עם, תמיד בנסמך למאפיין.
באוגריתית 𐎀𐎅𐎍 (אַהל).[1]
המילה מופיעה בשפות שמיות קדומות במשמעות אהל, אחוזה. אבלאית: a-ʔā-al. אמורית: ʔahlum. אכדית: ālu . בשפות שמיות דרום-ערבית עתיקות מופיעה תיבת "אהל" במשמעות עם, שבט,[2] أَهْل (אַהְל), שמשמעותה העקרית "משפחה". מידע נוסף [ עריכה ] במקרא משמש האוהל לתיאור צורת המגורים הכללית של ישראל ויהודה במקומות רבים.[3] [3] [4] [5] [6] [7]
מילים נרדפות [ עריכה ] 2. بيت (הגייה: בַּיְת)
3. أهل (הגייה: אַהְל) קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
אוהל תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אוהלים
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ לוחות UT 128 III, 1 Aqht, 2 Aqht V
↑ א.ז אשכלי, "מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות" , בתוך: לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה , כרך ז', תרצ"ה א', עמ' 88
↑ 3.0 3.1 ראו נספח:האוהל במקרא
↑ דברים יא , פסוק ו ↑ ”מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ , יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ ,יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כד , פסוק ה ) , ”מִזְמוֹר, לְדָוִד: יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ ; מִי-יִשְׁכֹּן , בְּהַר קָדְשֶׁךָ“ (תהילים טו , פסוק א ) , ”כִּי תֹאמְרוּ, אַיֵּה בֵית-נָדִיב; וְאַיֵּה, אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים“ (איוב כא , פסוק כח ) ; "תאִתי אִלם לאַהלהם / דר אִל למשכנתהם" (לוח UT 128 III ) , "תבע כתֿר / לאהלה הין תבע למש/כנתה" (לוח UT 2 Aqht V ) .↑ משה דוד קאסוטו, האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות
↑ Erez Ben-Yosef, "The Architectural Bias in Current Biblical Archaeology ", in: Vetus Testamentum 69-3 (2019), pp. 361-387.
לשון המקרא אהל , נטה אהלו.
”וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן“ (בראשית יג , פסוק יח ) לשון חז"ל [הלכה] מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אהל
הגייה * ahal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ אֲהָלִים
אהל גבישי לשון המקרא סודה לכביסה ופחמת האשלגן שבהם.
”כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יהוה כַּאֲרָזִים עֲלֵי־מָיִם.“ (במדבר כד , פסוק ו ) ”נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן“ (משלי ז , פסוק יז ) ”ומכבס כסותו במים: [...] במים ולא בנתר ולא באהל “ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף יז, עמוד ב ) ”"מאי בורית? אהלא . והתניא והבורית ואהלא ? אלא תרי גווני אהלא .“ (בבלי, מסכת שבת – דף צ, עמוד א ) המינים אהל האצבעות, אהל ורוד ואהל נאכל הם צמחי נוי שמוצאם מדרום אפריקה. בתרגומי ארמית תחת המילה אהל מופיעה המילה אקסילאלואין השאולה מיוונית-עתיקה: קסילָלוי (ξῠλᾱλόη ) כלומר-'עץ אלואי' כשם כולל למשפחה טקסנומית מן הצומח המייצרת שרף ארומטי,ובתעתיק לטיני: אגילריָה (Aquilaria ) שאול מיוונית עתיקה בהגיית: אָגָלחון (ἀγᾰ́λοχον ) [1] קישורים חיצוניים [ עריכה ] הערות שוליים [ עריכה ]
↑ כשמה של זמרת הפופ, כריסטינה אגילרה . ששמה משמש בהוראה מילולית: 'בושם-הנוצרייה'
↑ תרגומי התנ"ך מזהים את אהל (1) עם צמח בשׂם זה. בכל אופן זה אינו הסוג הבוטני aloe (אלוורה).
לערך העוסק בהפועל הפיץ אור; ראו ההל.
ערך בוויקיפדיה: אוהל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוהלים
טקסונומיה בוויקימינים: Mesembryanthemum