מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק בהפועל הפיץ אור; ראו ההל .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אוהל
הגייה *
o hel
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ה־ל
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
ר׳ אֳהָלִים גם אֹהָלִים; אֹהֶל־, ר׳ אָהֳלֵי־
אהלי צבא על גלויה ממלחמת העולם הראשונה.
מקום מגורים או מחסה נייד , הנתמך בעמודים וביתדות ומכוסה יריעות .
”וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ .“ (בראשית לג , פסוק יט )
”וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹאתִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם.“ (ירמיהו לה , פסוק ז )
"הם זוכרים את לובן אוהלינו / שפשטו בעמק כיונים" ("זמר" , אברהם שלונסקי )
לשון המקרא (תמיד מיודע: האהל, בָּאהל) קיצור מאהל מועד .
לשון המקרא , בהשאלה: מקום מגורים, בית.
”בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם .“ (מלכים א׳ ח , פסוק סו )
לשון המקרא [מליצה] בהשאלה: קבוצת אנשים שיש להם מאפיין משותף, שבט, עם, תמיד בנסמך למאפיין.
4 - בשפות שמיות דרום-ערבית עתיקות מופיעה תיבת "אהל" במשמעות עם ,שבט [1] .
המילה מופיעה בשפות שמיות קדומות במשמעות אהל ,אחוזה . אבלאית: (a-ʔā-al אע'אל). אמורית: (ʔahlum - אהלֻם). אכדית: (אָאְלֻ ālu).
קיימת למילה מקבילה בערבית: أَهْل (אַהְל), שמשמעותה העקרית "משפחה".
מידע נוסף [ עריכה ]
השם "אהל" המופיע במקרא, נמצא באוצר המילים האוגריתי-כנעני (שירי אוגרית) . צמד המילים "אהל" , "משכנותיו" המופיעות במקרא ובשירי אוגרית בסמיכות מרמזים על פיעפוע לשוני וכנראה גם תרבותי בין שתי השפות, ובשירת ענת רומזים הם גם על "משקעי-בדלנות" בין דרי האהלים לבין יושבי משכנות. להלן דוגמאות,
מן המקרא:
”מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ , יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ ,יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כד , פסוק ה )
”מִזְמוֹר, לְדָוִד: יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ ; מִי-יִשְׁכֹּן , בְּהַר קָדְשֶׁךָ“ (תהילים טו , פסוק א )
”כִּי תֹאמְרוּ, אַיֵּה בֵית-נָדִיב; וְאַיֵּה, אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים“ (איוב כא , פסוק כח )
ובשירת ענת הכנענית:
"פנה כת'ר לאהליו ,ה(ין?) פנה למשכנותיו "
"ויבואו האלים לאהליהם ,ועדת אל למשכנותיהם " [2] .
מילים נרדפות [ עריכה ]
3. بيت (הגייה: בַּיְת)
4. أهل (הגייה: אַהְל)
לשון המקרא הקים אהל , נטה אהלו.
”וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן“ (בראשית יג , פסוק יח )
לשון חז"ל , [הלכה] חפה, היה מעל חלקי גופה המטמאים בטומאת המת.
מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אהל
הגייה *
ahal
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
משקל קָטָל
נטיות
ר׳ אֲהָלִים
לשון המקרא סוג של צמחים עשבוניים, כמה ממיניו שימשו לכביסה,משום תכולת סודה לכביסה ופחמת האשלגן שבהם.
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ תרגומי התנ"ך מזהים את אהל (1) עם צמח בשׂם זה. בכל אופן זה אינו הסוג הבוטני aloe (אלוורה).
↑ א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 88
↑ משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 26