הצרף מופיע בתנ"ך מאות פעמים. בהגדרה השנייה בניו של יעקב הם בני ישראל – שיעקב נתכנה "ישראל". ההגדרה הראשונה מתייחסת לעם ישראל מאחר ובני העם היהודי הם צאצאיו של יעקב אבינו שכאמור נתכנה ישראל.
בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)