מזג
מראה
מֶזֶג
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מזג |
הגייה* | mezeg |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ז־ג |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
- לשון ימי הביניים אופי; מכלול מגמתי של המאפיינים המשקפים את מצבו הנתון של הנשוא.
- " ישמח על מזג הבן וטוב שכלו, שהיא שמחה תמידית בלתי מתחדשת בכל פעם." (מלבי"ם על משלי כג כד)
- לאסף יש מזג עצבני, הוא עוזב את השולחן בעת האוכל לעתים קרובות.
- לשון המקרא תערובת משקאות.
- ”שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.“ (שיר השירים ז, פסוק ג)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בלשון בימי הביניים היא קיבלה את המשמעות "אופיו של דבר מה"; מזג אוויר, למשל, הוא אפוא אופי האוויר.[1]
- משמעות השורש היא 'תשלובת'. (מזיגת היין במים) מזגו של אדם היינו תשלובת התכונות המרכיבות את אופיו.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- ספרדית:
- temperamento
- cóctel, coctel
- אנגלית: temper (1), cocktail (2)
- גרמנית: Temperament, Stimmung, Laune
ראו גם
[עריכה]הערות
[עריכה]- ↑ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, "מעריב", 1.7.2016.
מָזַג
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מזג |
שורש וגזרה | מ־ז־ג |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל ערבב נוזל בנוזל אחר (לרוב, ערבוב של מים ויין)
- ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ח, משנה ב)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין פרק יג במסכת פסחים. ”מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו; וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יג, משנה ד)
- ”מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה ט)
- עברית חדשה העביר נוזל מכלי אחד למשנהו.
- המלצר המחוייט בעל השפם המושחז חייך בנימוס כשמזג שמפנייה וורודה לכוסה של אשת ראש הממשלה (פלונימוס).
גיזרון
[עריכה]- הפועל מתייחס במקור למזיגת היין במים -הוספת מים ליין על מנת לדללו, פעולת מיזוג שדינה כפעולת מהילה. ולא לפעולת השפיכה שנקראת עירוי,עם השנים המילה התייחדה לעירוי היין ומשם לשאר המשקים.
- יש המשתמשים בפועל זה לציון הגשת כל מזון שהוא. יש לשׁונַאים, כגון אלו באקדמיה, המסתייגים מכך.[1]
נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]הערות
[עריכה]- ↑ האם אפשר למזוג אוכל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 15 במרס 2011
מִזֵּג
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מיזג |
שורש וגזרה | מ־ז־ג |
בניין | פִּעֵל |
- צרף רכיבים שונים לתערובת הומוגנית.
- שילב לתוך־
- איש העסקים הממולח מיזג את החברות שנרכשו לתוך התאגיד.
- ההנהלה מיזגה את מסקנות הועדה לתוך הקווים המנחים להתנהלות העובדים בחברה.
- (מהנ"ל) ויסת את תנאי החום והלחות באמצעות התקן חשמלי המיועד לכך.
- (כימיה) דילל את הבסיס.
גיזרון
[עריכה]- קיים במקורות בצורת מָזַג, בגדר "מזג יין במים" ('עִידֵּן', דילל את החוזק של הנוזל המקורי) כמו כן בפסוק ”אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג“ (שיר השירים ז, פסוק ג).
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה](1)
- ספרדית: fusionar
(2)
- ספרדית: integrar
(3)
- ספרדית: refrescar
(1)
(2)
- אנגלית: air-condition
(4)
- אנגלית: temper