מגמה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
מְגַמָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מגמה |
| הגייה* | megama |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג.מ.מ |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ מְגַמּוֹת; מְגַמַּת־ |
- נקודה אליה שואפים להגיע.
- משל לאנשים הרעים אשר כל מגמתם להזיק לזולתם כמו אלו החיות אשר יכספו לטרוף זולתם (רלב"ג איוב פרק ד פסוק י)
- ”שואף שואף הוא חנווני זה, 'שאיפה' יש לו, 'מגמה' יש לו“ (מעבר לחיים, מאת ש' בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)
- העיתון פרסם את הכתבה במגמה לפגוע בשמו הטוב של ראובן.
- מאורעות סמוכים המתאפיינים בתבנית מסימת.
- בציוריו האחרונים של האמן ישנה מגמה של שימוש בצבעים חמים.
- תחום לימודי.
- באונברסיטה פניתי למגמת תקשורת.
גיזרון[עריכה]
- מלה יחידאית בתנ"ך, מופיעה בתרי עשר: ”כֻּלֹּה לְחָמָס יָבוֹא, מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה; וַיֶּאֱסֹף כַּחוֹל, שֶׁבִי“ (חבקוק א, פסוק ט). מצודת ציון, בפירושו על הפסוק, מקשר את המילה למילה גמיאה ולשורש ג־מ־א: "'מגמת' - ענין המחשבה והחשק, ואין לו דומה; ויתכן שהוא מלשון ”הגמיאני נא“ (בראשית כד, פסוק יז), וכמו שמילת 'שאף' משותף לבליעה, כמו שכתוב ”כי שאפני אנוש“ (תהלים נו, פסוק ב), ולחשק כמו שכתוב ”ישאף צל“ (איוב ז, פסוק ב), כן תהיה מילת 'גמא' משותף לשניהם".
- באופן דומה מפרשים גם רש"י, רד"ק ואחרים.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
- הימנעות (2)
תרגום[עריכה]
- אנגלית: destination (1)
- אנגלית: orientation, trend (2)
מַגְמָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מאגמה |
| הגייה* | magma |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- חומר סלעי מותך, בעל טמפרטורה גבוהה מאוד (650-1200°C), הנמצא מתחת לקרום כדור־הארץ. לאחר שהיא פורצת מבטן־האדמה לפני־השטח, היא נקראת לבה.
- המגמה היא חומר סיליקטי שהרכבו הכימי העיקרי הוא SiO2 ו־FeMg.
גיזרון[עריכה]
- מיוונית: magma) μάγμα), "משחה".
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מאגמה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאגמה |
