לשון ימי הביניים כלל המאפיינים את מצב האטמוספרה במקום ובזמן נתון, בסמוך לפני הקרקע.
"ואמרו להם יהושע וכלב הארץ טובה מאד מאד. הן מצד פריה, הן מצד מזג האויר, ואין טובת הפירות תלוי בחום האויר כי אם בשמנונית הארץ הנותן מתיקות לפירות וז"ש ארץ אשר היא זבת חלב ודבש." (כלי יקר על במדר יג)
"כי גם אחרי כן תרגישו בהזק נמשך ממנה בקלקול הצמחים והמזונות ובחולי הגוף, כמכת החשך שקלקלה מזג האויר בלי ספק" (ספורנו/שמות/ט#יד)
”איזה מזל, הפסיק לרדת גשם / והתבהר הרקיע על העיר. / אם הפרידה הייתה מעט נרגשת / אז האשם הוא במזג האוויר.“ (מטריה בשניים, מאת נעמי שמר)
ערך בוויקיפדיה: מזג אויר