מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מזג אויר |
הגייה* | mezeg avir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ז־ג; א־ו־ר־ר |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | ר׳ מִזְגֵי אֲוִיר |
תמונת לווין על מיאמי
- לשון ימי הביניים כלל המאפיינים את מצב האטמוספרה במקום ובזמן נתון, בסמוך לפני הקרקע.
- היום מזג האויר מעונן חלקית.
- על מנת לחזות את מזג האויר, משתמשים במפה סינופטית.
- "והיותר ראוי במזגי האוויר שישתנה אל העיפוש הוא מזג האוויר החם והלח". (אבן סינא, הקאנון)
- המלה המקראית מֶזֶג קיבלה בלשון החכמים בימי הביניים את המשמעות "אופיו של דבר מה"; מזג אוויר הוא אפוא אופי האוויר.[1]
- ↑ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, "מעריב", 1.7.2016.
השורש אורר |
השורש א־ו־ר־ר הוא שורש תנייני, מרובע, מגזרת הכפולים.
א־ו־ר־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
|
|
|
|
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אִוְרֵר |
מְאַוְרֵר |
יְאַוְרֵר |
אַוְרֵר |
לְאַוְרֵר |
פֻּעַל |
אֻוְרַר |
מְאֻוְרָר |
יְאֻוְרַר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְאַּוְרֵר |
מִתְאַּוְרֵר |
יִתְאַּוְרֵר |
הִתְאַּוְרֵר |
לְהִתְאַּוְרֵר |
|
|