יון

לערך העוסק ביוֹן כינוי עממי לזכר במשפחת היוניים; ראו שם נכון יונה.

יָוָן

לשון המקרא מדינה בדרום־מזרח אירופה השוכנת לחוף הים התיכון, ולה אינספור איים.
- ”וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדֹדָנִים.“ (בראשית י, פסוק ד)
- ”כִּי-דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל-בָּנַיִךְ יָוָן וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר.“ (זכריה ט, פסוק יג)
- ”וַיֹּאמֶר הֲיָדַעְתָּ לָמָּה-בָּאתִי אֵלֶיךָ וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם-שַׂר פָּרָס וַאֲנִי יוֹצֵא וְהִנֵּה שַׂר-יָוָן בָּא.“ (דניאל י, פסוק כ)
- ”כָּתַב לְשׁוּם מַלְכוּת אַחֶרֶת, לְשׁוּם מַלְכוּת מָדַי, לְשׁוּם מַלְכוּת יָוָן, לְבִנְיַן הַבַּיִת, לְחֻרְבַּן הַבַּיִת...“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ח, משנה ה)
- ”מִזְרָחִית צְפוֹנִית, בָּהּ גָּנְזוּ בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן.“ (משנה, מסכת מדות – פרק א, משנה ו)

יוון העתיקה הורכבה מארבעה שבטים: היוני, הדורי, האיולי, והאכאי. הראשון מביניהם הוא זה שנתן את שם המדינה בלשונות שמיות ומזרח תיכוניות, כגון اَلْيُونَان (אַלְיוּנָאן) בערבית, Yunanistan בטורקית, iauna באכדית, ܝܳܘܳܢ (יָוָן\יֹוֹן) בארמית.

ग्रीस‏‏‏‏ (תעתיק: grīs)

Эллада‏‏‏‏ (תעתיק: Elláda)

ערך בוויקיפדיה: יוון

מדריך טיולים בוויקימסע: יוון

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוון

לשון המקרא בוץ טובעני.
- ”וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן, מִטִּיט הַיָּוֵן; וַיָּקֶם עַל־סֶלַע רַגְלַי, כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי.“ (תהלים מ, פסוק ג)
- ”טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה, וְאֵין מָעֳמָד; בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי־מַיִם, וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי.“ (תהלים סט, פסוק ג)
- ”וּשְׂרָף הַיָּבֵשׁ, וְגִלְדֵי צוֹאָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, וְהַמִּלְמוּלִין, וְטִיט הַיָּוֵן, וְטִיט הַיּוֹצְרִים, וְגֵץ יְוָנִי.“ (משנה, מסכת מקואות – פרק ט, משנה ב)

אטום או מולקולה שיש להם מטען חשמלי חיובי או שלילי.
- בתהליך האלקטרוליזה היונים החיוביים נמשכים אל האלקטרודה השלילית.

ערך בוויקיפדיה: יון