מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | תחש |
| הגייה* | takhash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ו־שׁ |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטֵל |
| נטיות | ר׳ תְּחָשִׁים; תַּחַשׁ־, ר׳ תַּחֲשֵׁי־ |
כלב תחש
תחש (יונק ימי)
- בעל חיים ממחלקת היונקים המשתייך לסדרת התחשאים (Sirenia). מבחינה גנטית הוא דומה לפילים ולשפנאים וניזון מעשבים שגדלים בים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- גזע כלבים קטן, בעל גוף מוארך ורגליים קצרות.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- המילה נזכרת בלשון המקרא בהקשר של עיבוד עורות[1]. ומכאן רוב המפרשים סברו שמדובר בבע"ח כלשהו.
- לפי מקבילה בערבית دُخَس (דֻחַ'ס) – דולפין.
- מגרמנית: Dachshund, מהמילה Dachs – גירית.
- מקבילה בחורית: tuḫšiwe, כצבע מסוים של צמר. המילה מופיעה בתעודות נוזי[2]. ובאכדית: dušū – עור בלתי מעובד.
- ”וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים“ (שמות כה, פסוק ה)
- ”וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד-כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו“ (במדבר ד, פסוק ו)
- ”וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד“ (במדבר ד, פסוק כה)
- ”וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי“ (יחזקאל טז, פסוק י)
ערך בוויקיפדיה: תחש (כלב)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תחש (כלב)