מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תּוֹלַעַת (גם תּוֹלֵעָה)
[עריכה]
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | תולעת |
הגייה* | tola׳at |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ת־ל־ע |
דרך תצורה | משקל קוֹטֶלֶת |
נטיות | ר׳ תּוֹלָעִים תּוֹלְעֵי־ |
C. elegans – מין תולעת
- בעל חיים חסר חליות בעל גוף מוארך וגלילי ההולך על גחונו.
- ”וְלֹא־שָׁמְעוּ אֶל־מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר; וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה.“ (שמות טז, פסוק כ)
- ”הוּרַד שְׁאוֹל גְאוֹנֶךָ, הֶמְיַת נְבָלֶיךָ; תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה, וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה.“ (ישעיהו יד, פסוק יא)
- ”וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת; וַתַּךְ אֶת־הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ.“ (יונה ד, פסוק ז)
- ”וְאָנֹכִי תוֹלַעַת, וְלֹא־אִישׁ; חֶרְפַּת אָדָם, וּבְזוּי עָם.“ (תהלים כב, פסוק ז)
- ”מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה; וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה; וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה א)
- מקבילות בשפות שמיות אחרות: אכדית (תְּאֻלְתֻּ tūltu), סורית - תַּוְלַעְתָא, מנדעית תוליתא (אתיופית: tilǎlot)