מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הערך: דָּקֶל .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דקל
הגייה * de kel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ק־ל
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ דְּקָלִים; דֶּקֶל־, ר׳ דִּקְלֵי־; כ׳ דִּקְלוֹ
דקל סדום דקל נקבי עם תמרים לשון חז"ל עצים ירוקי עד , הגדל בחבלי־ארץ טרופים וסוב־טרופים, בעל גזע ישר וצר ללא ענפים, ובצמרתו עלים גדולים בצורת נוצה או מניפה .
”הַפֵּאָה נִתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע; בְּדָלִית וּבְדֶקֶל , בַּעַל הַבַּיִת מוֹרִיד וּמְחַלֵּק לָעֲנִיִּים.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ד, משנה א ) ”וְאֵלּוּ הֵן שֶׁלֹּא מִחוּ בְיָדָם, מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כָּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע, וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעֹמֶר, וְלֹא מִחוּ בְיָדָם.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ה, משנה ח ) ”רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָב וְנִקְלִיבָם אָסוּר לִמְכֹּר לַגּוֹיִם.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק א, משנה ה ) ”אֶרֶץ! אֶרֶץ-מוֹרָשָׁה! / דֶּקֶל רַב-כַּפָּיִם. / גֶּדֶר-קַו-צַבָּר רָשָׁע. / נַחַל כְּמַהּ הַמָּיִם.“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי! שאול טשרניחובסקי , בפרויקט בן יהודה ) לדקל כמה שימושים: העלים כגג הסוכה, פרי התמר כמזון ולהכנת יין ודבש, סנסיני התמר שעליהם תלויים הפרות לקליעת סלסלות ולטאטוא, הלולב הוא אחד מארבעת המינים.שם פרטי לזכר.
שם של מושב בנגב המערבי.
מקור שמו של ה"דקל" נותר לא וודאי , הוא משמש ככינוי נוסף לעץ התמר רק מימי בית שני ואילך. מקובל ליחס אותו ל"דִּקְלָא" בארמית, (שפירוש "דקל"), בארמית קראו בלשון זכר "תַּמְרָא"(תומר) , או "תְּמַרְתָּא" נקבה.
בתקופת חז"ל מופיע גם כשם פרטי ”רמי בר תמרי דהוא רמי בר דיקולי מפומבדיתא“ (בבלי, מסכת חולין – דף קי, עמוד א ) .
בערבית דֲקלַא دقل בהוראת - כינוי למבחר סוגי תמרים.(מתיחס גם כלפי העץ והפרי)
יש להוסיף לדף זה את הערך: דָּקֶל.
ערך בוויקיפדיה: דקליים
טקסונומיה בוויקימינים: Arecaceae
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצי דקל