בתלמוד בבלי נמסר ש ”ארונים“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף כג, עמוד א) היא תיבה נרדפת ל'אלונים'. האמוראים זיהו "ארנים" כ-"עָרֵי" הידוע בשמו הלטיני:"Laurus nobilis" (בספרדית - נהגה "לָאורֶל" ,ברבים laureles"), ושם העץ העברי "ער אציל" קושר בעץ שמקור שמו לועזי-("דפנה") [דרושה הבהרה].
”דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב - עשרה מיני ארזים הן: ארז [...] שיטה [...] הדס [...] עץ שמן [...] ברוש [...] תדהר [...] ותאשור [...] הוסיפו עליהן אלונים אלמונים [...] אלמוגים-כסיתא“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פ, עמוד ב)
↑לצד עץ הזית, ושיח האפרסמון המקראי הוצע גם האורן כאחת מאפשרויות לזהוי : ”עֲצֵי-שָׁמֶן“ (מלכים א׳ ו, פסוק לא) המופיעים גם בנבואת ישעיהו: ”אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו“ (ישעיהו מא, פסוק יט), יש לציין כי האפשרות לזהוי עץ השמן-כעץ הזית פוחתת לפי שבספר נחמיה מאובחנים העצים באמצעות עלוותם כשני סוגי-עץ שונים: ”צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת,וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן“ (נחמיה ח, פסוק טו). וכך גם פוחתת הסבירות לזהויו כשיח-האפרסמון משום שקשה להניח כי שלמה המלך השתמש בצמח האפרסמון לבניית כרובים, מזוזות היכל, ודלתות ביהמ"ק-כבדות - מחומר גלם בעל דרגת קשיות ירודה כשל שיח שלא התאים לייצור רהיטים. לפיכך בסבירות גבוהה משאר האפשרויות נראה כי עצי אורן הם עצי השמן המקראיים