תקף

תָּקַף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	תקף
שורש וגזרה	ת־ק־ף
בניין	פָּעַל (קַל)

1. בא על אחר מתוך כוונה להביסו; ניסה לפגוע בו ולהזיק לו.

   • ”וְאִם-יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.“ (קהלת ד, פסוק יב)
   • ”יְבַעֲתֻהוּ צַר וּמְצוּקָה תִּתְקְפֵהוּ כְּמֶלֶךְ עָתִיד לַכִּידוֹר“ (איוב טו, פסוק כד)
   • ”התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה - פטור“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף צז, עמוד א)

גיזרון

• השורש נפוץ בארמית מקביל לשורש ח־ז־ק חָזַק. דוגמה: ”רְבָה אִילָנָא וּתְקִף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא“ (דניאל ד, פסוק ח) תרגום: גדל האילן והתחזק וגובהו הגיע לשמים.

צירופים

• תקפה עליו משנתו

נגזרות

• תוקף
• תוקפן
• תקיפה

מילים נרדפות

• התנפל
• התקיף
• קם

ניגודים

• ניגוד

תרגום

• אנגלית: attack‏‏‏‏
• ערבית: هاجَمَ‏, أَغَارَ‏‏‏‏

ראו גם

• התקף
• התקפה

תֹּקֶף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תוקף
הגייה*	tokef
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ת־ק־ף
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. חוזק, עמידות. מצב המביע גבורה וכוח.

   • ”וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת-אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת-כָּל-תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית.“ (אסתר ט, פסוק כט)
   • ”וְכָל-מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס.“ (אסתר י, פסוק ב)
   • ”וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל מַלְכוּתוֹ וִישָׁרִים עִמּוֹ וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן-לוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא-לוֹ תִהְיֶה“ (דניאל יא, פסוק יז)
   • הוא עמד על דעתו והתנגד בכל תוקף לחינוך הקלוקל.

2. עברית חדשה קיומו של דבר לאורך זמן. בדרך כלל בשלילה: אין תוקף בחלוף הזמן.

   • תבדוק בבקשה את תוקפם של המוצרים שבחזית המדף, שכן יתכן שזמנם פג ויש להסירם.

גיזרון

• 1. שורש ארמי.
• 2. גזירה לאחור מתִּקֵף

צירופים

• פָּג תֹּקֶף(2)
• משנה תקף

מילים נרדפות

• תקיפות(1)
• כשירות(2)

תרגום

• אנגלית: validity‏‏‏‏

תָּקֵף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תקף
הגייה*	takef
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ת־ק־ף
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ תְּקֵפָה, ר׳ תְּקֵפִים, נ"ר תְּקֵפוֹת

1. לשון חז"ל שאינו חסר מתקנותו או מכשרותו תחת גדר זמן או מקום הרלוונטים לו.

   • ”יָכֹל אֲפִלּוּ תָקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים ד, פסוק ט) וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה ח)
   • החוק הישראלי אינו תקף בשטחים הפלסטינים.

גיזרון

• משורש מקראי.

מילים נרדפות

• כוחו יפה

ניגודים

• היסטורי
• ארכאי

תרגום

• אנגלית: valid‏‏‏‏

תִּקֵּף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	תיקף
שורש וגזרה	ת־ק־ף
בניין	פִּעֵל

1. נרצע לשם סימון יחידה שנצרכה מתוך מכלול.

   • חובה לתקף את הרב-קו לפני כל נסיעה.

גיזרון

• גזירה לאחור מתֹּקֶף במשמעות מתחדשת.

נגזרות

• תקוף

מילים נרדפות

• אִשְׁרֵר

תרגום

• אנגלית: validate‏‏‏‏

ראו גם

• כרטיסיה
• מרצע