פג תקף
פָּג תֹּקֶף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פג תוקף |
| הגייה* | pag tokef |
| חלק דיבר | פועל |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ו־ג; ת־ק־ף |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | עתיד: יָפוּג תָּקְפּוֹ |
- [עממי] שחלף המועד האחרון לשימוש בו.
- פג תוקפו של הֶחלב,יש ללכת למרכול ולקנות חדש.
- פג תוקפה של כרטיסית הבריכה,על כן יש לחדשהּ.