ארכאי

אַרְכָאִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ארכאי
הגייה*	arkhayi
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ אַרְכָאִיִּים; נ׳ אַרְכָאִית, אַרְכָאִיּוֹת

1. עתיק, נושן, קדום; מיושן. שאינו מתאים כבר לזמן ההוה.

   • תקופת השנים בתולדות יוון העתיקה, מן המאה ה־8 ועד המאה ה־5 לפנה"ס, נקראת במחקר ההיסטורי בשם "התקופה הארכאית".
   • "הס מלהזכיר מושג ארכאי ושמו תרבות שיחה." ("מעריב", 26 ביולי 1984, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • "זה היה נסיון ספונטאני – שטשרניחובסקי עצמו אחר־כך נרתע ממנו – להחיות מיתוס ארכאי שנגנז ושקע בלימבו של הזכרון הלאומי: מיתוס כובשי כנען." ("דבר", 20 באפריל 1980, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • "מה ראה המשורר לקבץ שירים שנכתבו במשך שלושים שנה ומעלה, באקלים רוחני אחר, ובשביל דור ילדים אחר, בשפה ארכאית, משובשת זרויות ומלים שיצאו מכלל לשימוש – ולהביאם עתה לילדי ישראל?" ("על המשמר", 18 ביוני 1954, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• מיוונית: arkhaîos) ἀρχαῖος), עתיק, ישן.
• איו קשר גיזרוני עם המילה ארכיון.

צירופים

• חיוך ארכאי

מילים נרדפות

• קדום
• עתיק
• נושן
• מיושן

ניגודים

• חדשני
• מודרני

תרגום

• אנגלית: archaic‏‏‏‏
• גרמנית: archaisch‏‏‏‏
• יוונית: αρχαϊκός‏‏‏‏‏ (archaïkós)
• לטינית: archaicus‏‏‏‏
• צרפתית: archaïque‏‏‏‏
• רוסית: архаи́чный‏‏‏‏‏ (arxaíčnyj)

ראו גם

• ארכאולוגיה