מרצע
מראה
מַרְצֵעַ
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מרצע |
הגייה* | martzea׳ |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־צ־ע |
דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
נטיות | ר׳ מַרְצְעִים |
- לשון המקרא כלי יד דמוי דקר לניקוב חורים קטנים בעור, עץ או קלף. משמש בעיקר סנדלרים, רצענים ונגרים. או לשירטוט קלף.
- ”וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.“ (שמות כא, פסוק ו)
- ”רק פעם אחת אירע לי מאורע, אשר על ידו כמעט הייתי בכל רע, כי סוף סוף אין טומנין מרצע במרצוף לפי שהוא מבצבץ ויוצא.“ (המעורב בדעת, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- "נשי הפאלאשים לא ירציעו את אפם במרצע לשים נזם עליו כמשפט הנשים האפריקאניות." ("המליץ", 2 בדצמבר 1862, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "סנדלר תקף במרצע את ראש עירית כפר־סבא ופצעו." ("מעריב", 9 במאי 1977, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- איטלקית: punteruolo, lesina
- אנגלית: awl
- גרמנית: Ahle
- יוונית: σουβλί (souvli)
- לטינית: subula
- ערבית: مِخْرَز (miḵraz)
- צרפתית: alêne
- רוסית: ши́ло) (šílo)