מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | פיוט |
הגייה* | piyut |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־י־ט |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ פִּיּוּטִים; ס"ר פִּיּוּטֵי־; כ׳ פִּיּוּטַי |
- שיר קודש עברי.
- ”בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לְמַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ (דניאל ח, פסוק א), רַב הוּנָא אָמַר שֶׁלֹא יֹאמְרוּ דִּבְרֵי פִּיּוּטִין הֵם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.“ (בראשית רבה, פרשה פה, סימן ב)
- באשכנז של ימי הביניים נכתבו פיוטי תפילה רבים.
- לשון חז"ל מיוונית: poyetes) ποιητής) – משורר.
 ערך בוויקיפדיה: פיוט |
|
השורש פיט |
השורש פ־י־ט הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־י־ט |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
|
|
|
|
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
פִּיֵּט |
מְפַיֵּט |
יְפַיֵּט |
פַּיֵּט |
לְפַיֵּט |
פֻּעַל |
פֻּיַּט |
מְפֻיָּט |
יְפֻיַּט |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְפַּיֵּט |
מִתְפַּיֵּט |
יִתְפַּיֵּט |
הִתְפַּיֵּט |
לְהִתְפַּיֵּט |
|
|