פיוט

פִּיּוּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פיוט
הגייה*	piyut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־י־ט
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ פִּיּוּטִים; ס"ר פִּיּוּטֵי־; כ׳ פִּיּוּטַי

1. שיר קודש עברי.

   • ”בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לְמַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ (דניאל ח, פסוק א), רַב הוּנָא אָמַר שֶׁלֹא יֹאמְרוּ דִּבְרֵי פִּיּוּטִין הֵם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.“ (בראשית רבה, פרשה פה, סימן ב)
   • באשכנז של ימי הביניים נכתבו פיוטי תפילה רבים.

מקור

• לשון חז"ל מיוונית: poyetes) ποιητής) – משורר.

ראו גם

• פייטן
• פייט

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פיוט

טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:פיוטים

• אתר פיוט

השורש פיט
השורש פ־י־ט הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים פ־י־ט עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל נִפְעַל הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פִּיֵּט מְפַיֵּט יְפַיֵּט פַּיֵּט לְפַיֵּט פֻּעַל פֻּיַּט מְפֻיָּט יְפֻיַּט -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְפַּיֵּט מִתְפַּיֵּט יִתְפַּיֵּט הִתְפַּיֵּט לְהִתְפַּיֵּט