לדלג לתוכן

שחק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף שחקים)

שַׁחַק

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שחק
הגייה* shakhak
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ח־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁחָקִים
  1. [פיוטי] (בעיקר בריבוי) כינוי לשמיים או לעננים בשמיים.
    • ”אֵין כָּאֵל, יְשֻׁרוּן: רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים (דברים לג, פסוק כו)
    • ”א"ר יהודה שני רקיעים הן... ריש לקיש אמר שבעה ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות“ (בבלי, מסכת חגיגהדף יב, עמוד ב)
    • "שַׁחַק וְכָל הֲמוֹן זְבוּל, לָאֵל מְסִלּוֹתָם יְרֻמוּן" ("שחק וכל", ר' שלמה אבן גבירול)
  2. אבקה שנוצרה משחיקה של דבר־מה.
    • ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל“ (ישעיהו מ, פסוק טו)

גיזרון

[עריכה]

מילה מקראית. חז"ל קשרו לפועל שָׁחַק בדרך האגדה "ששם שוחקים מן לצדיקים"

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • ספרדית: éter‏‏‏‏ (1)

ראו גם

[עריכה]

שִׂחֵק

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיחק
שורש וגזרה שׂ־ח־ק
בניין פִּעֵל
  1. עסק במשחק - פעולה מהנה, לעתים תחרותית, בעלת חוקים מוגדרים.
    • ”לֹא־יָשַׁבְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִים, וָאֶעְלֹז מִפְּנֵי יָדְךָ; בָּדָד יָשַׁבְתִּי, כִּי־זַעַם מִלֵּאתָנִי.“ (ירמיהו טו, פסוק יז)
    • ”וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ; יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ.“ (זכריה ח, פסוק ה)
    • ”שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן; לִוְיָתָן זֶה־יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק־בּוֹ.“ (תהלים קד, פסוק כו)
    • ”וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים; יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו, בְּכָל־עֵת.“ (משלי ח, פסוק ל)
    • ”טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקיע לקייטא כל ערובות שובא. ולמה חרב יש אומר מפני הזנות וי"א שהיו משחקין בכדור“ (ירושלמי, מסכת תעניתדף כד, עמוד ב)
  2. לשון המקרא [לא בשימוש] השתעשע בריקוד או בנגינה.
    • ”וְדָוִד וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק ה)
  3. התנהג כאחר במכוון, במסגרת של מופע כלשהו.
    • יהודה שיחק בהצגה "המשרת" בתפקיד הראשי.

גיזרון

[עריכה]
  • צורה חלופית של הפועל צחק, כאשר האחרון מופיע בספרי התורה בלבד. הפסוק הבא מדגים את החילוף:
”וַיְהִי כְּטוֹב לִבָּם וַיֹּאמְרוּ קִרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן וִישַׂחֶק-לָנוּ וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן מִבֵּית הָאֲסוּרִים וַיְצַחֵק לִפְנֵיהֶם...“ (שופטים טז, פסוק כה)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: play‏‏‏‏
  • אנגלית: act‏‏‏‏ (3)
  • ערבית: لَعِبَ‏‏‏‏ (לַעִבַּ)
  • רוסית: играть‏‏‏‏

מידע נוסף

[עריכה]
  • בשפות רבות משמש אותו הפועל הן במשמעות (1) לעיל של משחק והן במשמעות (2) לעיל של נגינה. לדוגמה: play באנגלית, играть ברוסית, ועוד.

ראו גם

[עריכה]

שָׁחַק

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שחק
שורש וגזרה שׁ־ח־ק
בניין פָּעַל (קַל)
  1. ריסק לאבקה.
    • וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם“ (שמות ל, פסוק לו)
  2. פגם מעט בפני השטח של חפץ בתהליך ממושך.
  3. בהשאלה: עייף את רוחו של מישהו בתהליך ממושך.
    • שעות של ויכוחים עם חברו שחקו את ראובן.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

שָׂחַק

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שחק
שורש וגזרה שׂ־ח־ק
בניין פָּעַל (קַל)
  1. צחק, שמח.
    • ”יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק; אֲדֹנָי יִלְעַג-לָמוֹ.“ (תהלים ב, פסוק ד)
    • ”עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.“ (משלי לא, פסוק כה)
    • ”וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר-מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם...“ (איוב ל, פסוק א)
    • ”עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק; עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.“ (קהלת ג, פסוק ד)
    • ”הלל הזקן אומר – אל תראה ערום, אל תראה לבוש; אל תראה עומד, אל תראה יושב; אל תראה שוחק, אל תראה בוכה“ (תוספתא, מסכת ברכותפרק ב, הלכה כב)
  2. ארכאי שִׂחֵק.

גיזרון

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • ספרדית: reír‏‏‏‏, desternillarse‏‏‏‏ (1)
  • ספרדית: jugar‏‏‏‏ (2) (arcaico)
  • אנגלית: laugh‏‏‏‏ (1)
  • אנגלית: play‏‏‏‏ (2)

ראו גם

[עריכה]