שחיקה

שְׁחִיקָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שחיקה
הגייה^*	shkhika
חלק דיבר	שם־פעולה (1) שם־עצם (2)
מין	נקבה
שורש	שׁ־ח־ק
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ שְׁחִיקוֹת; שְׁחִיקַת־, ר׳ שְׁחִיקוֹת־

הורדת השכבות החיצונית של חומר מוצק, באמצעות שיוף בחומר אחר.
- " שלוקיהן ועל מלוחיהן ועל החילקה ועל השחיקה ועל הטיסני ועל לשונן..." (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, דף ט', פרק א')
- המים גורמים לשחיקת האבנים בערוצי הנחלים.
בהשאלה החלשות כתוצאה מלחץ מתמיד.
- "ואם מחוסרין שחיקה ביד, מותר לו לגמור שחיקתן בשבת" (משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י"ג)
- התלמיד הֶעייף עבר שחיקה.

ערך בוויקיפדיה: שחיקה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שחיקה