מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לשון המקרא גיחך למשמע דברים.
”וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ [...] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה [...] וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ .“ (בראשית יח , פסוקים יב –טו ) לשון המקרא שמחה .[ 1] ”וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד.“ (בראשית יז , פסוק יז ) ”וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי.“ (בראשית כא , פסוק ו ) מקראי. השוו לערבית ضَحِكَ (צַ'חִךַ).
↑ לגבי הפסוקים בבראשית בהקשר של אברהם אודות לידת יצחק, דעת המפרשים היא שכאן "צ-ח-ק" (בנין פעל-קל) בא בהקשר של שמחה (רשי ; רמב"ן ). "צ-ח-ק" בהקשר של גילוי עריות או עבודה זרה מופיע תמיד בבנין פיעל (ר' צִחֵק ).
השורש צחק
השורש צ־ח־ק מגזרת השלמים
צ-ח-ק
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
צָחַק
צוֹחֵק
יִצְחָק
צְחַק
לִצְחוֹק
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
הִצְחִיק
מַצְחִיק
יַצְחִיק
הַצְחִיק
לְהַצְחִיק
הֻפְעַל
הֻצְחַק
מֻצְחָק
יֻצְחַק
-אין-
-אין-
פִּעֵל
צִחֵק
מְצַחֵק
יְצַחֵק
צַחֵק
לְצַחֵק
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִצְטַחֵק
מִצְטַחֵק
יִצְטַחֵק
הִצְטַחֵק
לְהִצְטַחֵק
לשון המקרא גיחך .[ 1] ”וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי מַשְׁחִית יְהוָה אֶת הָעִיר וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו.“ (בראשית יט , פסוק יד ) לשון המקרא יחסי מין ;[ 2] גילוי עריות [ 3] עבודה זרה .[ 4] ”וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.“ (בראשית כו , פסוק ח ) ”וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל [...] בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי.“ (בראשית לט , פסוקים יד –יז ) ”וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק .“ (בראשית כא , פסוק ט ) ”וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק .“ (שמות לב , פסוק ו ) צורת פועל זו מופיעה בתורה בלבד, ולאחר מכן היא מוחלפת בפועל שיחק , כנראה בפסוק הבא: ”וַיְהִי כְּטוֹב לִבָּם וַיֹּאמְרוּ קִרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן וִישַׂחֶק -לָנוּ וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן מִבֵּית הָאֲסוּרִים וַיְצַחֵק לִפְנֵיהֶם...“ (שופטים טז , פסוק כה )
