מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא הביע את שמחתו בכך שהשמיע קול כאשר הפה מתעקל כלפי מעלה.
- ”וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד.“ (בראשית יז, פסוק יז)
- ”וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי.“ (בראשית כא, פסוק ו)
- מקראי. השוו לערבית ضَحِكَ (צַ'חִךַ).
| השורש צחק |
|---|
|
השורש צ־ח־ק מגזרת השלמים
| צ-ח-ק |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
צָחַק |
צוֹחֵק |
יִצְחָק |
צְחַק |
לִצְחוֹק |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הִצְחִיק |
מַצְחִיק |
יַצְחִיק |
הַצְחִיק |
לְהַצְחִיק |
| הֻפְעַל |
הֻצְחַק |
מֻצְחָק |
יֻצְחַק |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
צִחֵק |
מְצַחֵק |
יְצַחֵק |
צַחֵק |
לְצַחֵק |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִצְטַחֵק |
מִצְטַחֵק |
יִצְטַחֵק |
הִצְטַחֵק |
לְהִצְטַחֵק |
|
|
- לשון המקרא אמר דברי הבל, אמר דברים חסרי שחר; גיחך.[1]
- ”וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי מַשְׁחִית יְהוָה אֶת הָעִיר וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו.“ (בראשית יט, פסוק יד)
- לשון המקרא קיים יחסי מין;[2] לעתים שהינם בגדר גילוי עריות[3] או עבודה זרה.[4]
- ”וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.“ (בראשית כו, פסוק ח)
- ”וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל [...] בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי.“ (בראשית לט, פסוקים יד–יז)
- ”וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק.“ (בראשית כא, פסוק ט)
- ”וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק.“ (שמות לב, פסוק ו)
- צורת פועל זו מופיעה בתורה בלבד, ולאחר מכן היא מוחלפת בפועל שיחק, כנראה בפסוק הבא:
- ”וַיְהִי כְּטוֹב לִבָּם וַיֹּאמְרוּ קִרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן וִישַׂחֶק-לָנוּ וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן מִבֵּית הָאֲסוּרִים וַיְצַחֵק לִפְנֵיהֶם...“ (שופטים טז, פסוק כה)
