צחק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צָחַק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צחק
שורש וגזרה צ־ח־ק, גזרת השלמים
בניין פעל קל
  1. לשון המקרא הגיב לדברי הבל או לדברים חסרי שחר; גיחך למשמע דברים.
    • "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ [...] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה [...] וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ." (בראשית יח, פסוקים יבטו)
  2. לשון המקרא הביע שמחה.[1]
    • "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד." (בראשית יז, פסוק יז)
    • "וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי." (בראשית כא, פסוק ו)

מקור[עריכה]

  • מקראי. השוו לערבית ضَحِكَ (ḍaḥika), ארמית סורית ܓܚܶܟ (bḥek).‏[2]

מילים נרדפות[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. לגבי הפסוקים בבראשית בהקשר של אברהם אודות לידת יצחק, דעת המפרשים היא שכאן "צ-ח-ק" (בנין פעל-קל) בא בהקשר של שמחה (רשי; רמב"ן). "צ-ח-ק" בהקשר של גילוי עריות או עבודה זרה מופיע תמיד בבנין פיעל (ר' צִחֵק).
  2. "צחק",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6711)

ראו גם[עריכה]

צִחֵק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ציחק
שורש וגזרה צ־ח־ק, גזרת השלמים
בניין פיעל
  1. לשון המקרא אמר דברי הבל, אמר דברים חסרי שחר; גיחך.[1]
    • "וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי מַשְׁחִית יְהוָה אֶת הָעִיר וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו." (בראשית יט, פסוק יד)
  2. לשון המקרא קיים יחסי מין;[2] לעתים שהינם בגדר גילוי עריות[3] או עבודה זרה.[4]
    • "וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ." (בראשית כו, פסוק ח)
    • "וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל [...] בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי." (בראשית לט, פסוקים ידיז)
    • "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק." (בראשית כא, פסוק ט)
    • "וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק." (שמות לב, פסוק ו)

מקור[עריכה]

  • מקראי.
  • בתרגום המקרא לארמית, "מצחק" מופיע בתור "מחייך" (תר' אונקלוס) ו-"מגחך" (תר' יונתן).

מילים נרדפות[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. "צחק",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6711)
  2. רש"י: "וישקף אבימלך וגו'" - שראהו משמש מטתו. (קטע:רש"י על בראשית כו ח)
  3. רש"י: "מצחק" - ל' ע"א כמו שנא' ויקומו לצחק ד"א לשון גילוי עריות [...] (קטע:רש"י על בראשית כא ט)
  4. רמב"ן על בראשית כא ט.