מרשעת
מראה
לערך העוסק בתואר לנקבה מְרֻשַּׁעַת; ראו לשון זכר מְרֻשָּׁע.
מִרְשַׁעַת
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מרשעת |
הגייה* | mirsha'at |
חלק דיבר | תואר |
מין | נקבה |
שורש | ר־שׁ־ע |
דרך תצורה | משקל מִקְטֶלֶת |
נטיות |
- לשון המקרא אשה שמעשיה רעים לרוב. שתכונתה להרע בזדון לב.
- ”כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ פָרְצוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וְגַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית יְהוָה עָשׂוּ לַבְּעָלִים.“ (דברי הימים ב׳ כד, פסוק ז)
- "פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה / אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה / וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה / תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה" (ארבעה אחים, מאת נעמי שמר)
- ”ואם ניסה אדם לומר: "יהושע־נתן, הלא יש לך אשה מרשעת; למה לא תיפטר ממנה?" היה מתגרד במצחו וברקתו והיה משיב: מה שייך, מרשעת, כל הנשים שיש להן בעל עשיר כמוני ו"מונחות כל ימיהן תשע אמות באדמה" צועקות ללחם ו"ממלחות" הן את טענותיהן באיזו קללות.“ (בינתיים, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
- יש אומרים התואר במקור מַרְשַׁעַת ובזכר מַרְשִׁיעַ מן הפועל הרשיע[1].
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]- רָשָׁע בנקבה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 14 בדצמבר 2014