גבעה

גִּבְעָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גבעה
הגייה^*	giv׳a
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ב־ע
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר׳ גְּבָעוֹת; גִּבְעַת־, ר׳ גִּבְעוֹת־

בליטה בפני הארץ שמרוממת מעט מעל סביבתה.
- ”וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר־לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה.“ (שמות יז, פסוק י)
- ”וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ לְךָ וְנִקְרְבָה בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת; וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה.“ (שופטים יט, פסוק יג)
- ”וַיִּבְנוּ גַם־הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל־גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן.“ (מלכים א׳ יד, פסוק כג)
- ”וְעַל כָּל־הֶהָרִים הָרָמִים; וְעַל כָּל־הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת.“ (ישעיהו ב, פסוק יד)

המילה משותפת לכמה לשונות שמיות, למשל, ערבית: جَبَل (גָ'בָּל)^{[דרושה הבהרה]}.
מופיעה בתעודות מארי בלשון רבים, בהגיית גַבּ-עֲי ^[1].
במצרית קדומה מצויות שתי תיבות : 'גֶבְּ'+'בָּעֻ'; תיבת 'גֶבְּ' gbb בהוראת 'תוואי קרקע' בתוספת תיבת 'בָּעֻ' - bꜣw בהוראת מוגבה . לפיכך 'גבעה' בהוראת 'תוואי קרקע מוגבה' (השוו, בועה , גלבוע).

ערך בוויקיפדיה: גבעה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבעות

↑ A Concise Dictionary of Akkadian / J. N. Postgate. 2nd (corr.) print. Wiesbaden: Harrassowitz, 2000. xxiv, 450‏ / Jeremy A. Black A.-R. George‏, J. N. Postgate‏, Tina Breckwoldt‏ עמ'-87