”בתחנת "ענבטה" אשר בין שכם לתל־כרם ראיתי רכבת שלמה עם חמש עגלות, מחלקה ראשונה, שניה ושלישית, שתי עגלות משא וגם קטר [...].“ ("דאר היום", 24 באוגוסט 1923, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מן המילה "קיטור". מחידושי דוד ילין. חוקר הלשון ראובן סיון כותב, כי הצורך במונח עברי לכלי הרכב המושך את קרונותיה של רכבת נולד ב-1892, השנה בה נחנכה מסילת הברזל הראשונה בארץ ישראל בין ירושלים ליפו. בן יהודה השתמש בעיתונו "האור" במילים "קיטור" ו"לוקומוטיף". על כך הגיב דוד ילין במכתב לבן יהודה, באומרו כי המלה קיטור עניינה "עשן העולה משריפת חומרים" והוא מציע לקרוא ל"מכונת רכבות מסילת־הברזל" המרבה להעלות קיטור בשם "קטר", הנהוג בערבית. בן יהודה קיבל את הצעתו.[1]
"וזה שאם תדמה כדור גדול אי זה שיעור שתרצה ואפילו דמית אותו כשיעור כדור הגלגל המקיף; ואחר כך תדמה בו קוטר יעבור על נקודת מרכזו;" (מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק עג)
”ואנחנו נדע ורואים בעין השכל כי השמש לשאר כוכבי לכת כנקודה בעיגול מוצק במקומו, וסובב רק סביב קוטרו פעם אחת בעשרי' ושנים ימים [...].“ (ראשית לימודים א', מאת ברוך לינדא, 1788, באתר מאגרים)
לערך העוסק בקָאטֶר (סוג של ספינה); ראו קאטר.
ערך בוויקיפדיה: קטר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטר
מדריך טיולים בוויקימסע: קטר