איד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֵיד א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איד
הגייה* eyd
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ אֵידִים
  1. לשון המקרא אסון, צרה, פֶּגע, מקרה רע.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

אֵיד ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איד
הגייה* eyd
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ אִידִים או אֵידִים
  1. לשון חז"ל יום חג של נוכרים.
    • ”לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם.“ (משנה, מסכת עבודה זרהפרק א, משנה א)
    • "איבעיא להו מהו ליתן שלום לגוי, תא שמע שואלין בשלומן ואפילו ביום אידם מפני דרכי שלום..." (מסכתות קטנות, מסכת כלה רבתי, פרק ג, הלכה א)
    • "ר' יהודה אומר יום ניבול של נילוס היה, והיו הכל הולכים לראות, והוא לא הלך, שכן דרך נילוס מתגדל והולך המלך והשרים הולכים לשמוח בנהר, והוא להם כיום איד של עובדי כוכבים: ויבא הביתה לעשות מלאכתו." (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), בראשית לט, פסקה יא)

גיזרון[עריכה]

  • שינוי הגייה של עֵיד. ערבית: עִיד. קרוב אל אידנא.
  • התלמוד במסכת עבודה זרה ו א מביא התלבטות שהייתה בין האמוראים אם הגירסה היא "אידיהן" או "עידיהן". דעה ראשונה מביאה תימוכין מהמילה אֵיד המקראית, גם כשלכל הדעות מדובר במשנה ביום חגם.

מידע נוסף[עריכה]

  • המילה Idus (אידוּס) בלטינית, הנוטה רק ברבים, פירושה ה־13 או ה־15 בחודש. מכאן "אידו של מארס" או "האידים של מארס" (Idus Martius), יום חג לאל המלחמה מארס, וגם: יום המועד לפורענות (כי בו נרצח יוליוס קיסר). המקור מאטרוסקית iduo - לחלק.[1]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. "Lewis and Short, A Latin Dictionary, Oxford, 1879: "Idus

אִיֵּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אייד
שורש וגזרה א־י־ד
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה הפך נוזל לאדים.

גיזרון[עריכה]

  • פועל יוצא, מן אד.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]