אורחה

אוֹרְחָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אורחה
הגייה^*	orkha
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ר־ח
דרך תצורה	משקל קוֹטְלָה
נטיות	ר׳ אֳרָחוֹת; אוֹרְחַת־, ר׳ אֳרָחוֹת־

לשון המקראקבוצת הולכי רגל או בהמות משא הנעה בטור.
- ”וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד.“ (בראשית לז, פסוק כה)
- ”בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת“ (שופטים ה, פסוק ו)
- "לא אורחת גמלים ירדה לכרוע, לא דבשת היא אל מול כוכב." (זֶמֶר / אברהם שלונסקי)