רכבת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רַכֶּבֶת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רכבת
הגייה* rakevet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־כ־ב
דרך תצורה משקל קַטֶּלֶת
נטיות ר' רַכָּבוֹת; רַכֶּבֶת־, ר' רַכְּבוֹת־
BR601-BDE.jpg
תחבורה ציבורית

אוטובוס | מעבורת | רכבת | מטוס | רכבת מהירה | רכבת קלה | רכבת תחתית | רכבת פרברית | מונורייל | פוניקולר | מונית שירות

  1. כלי תחבורה יבשתי בעל קרונות מרובים, המשמש להובלת נוסעים או מטען לאורך מסלול קבוע, בדרך כלל מסילת ברזל.
    • רכבת בנויה ממספר קרונות ומקטר שמושך או דוחף אותם על מסילה המורכבת מפסים.
    • "פריז. התנגשה רכבת נוסעים הולכת מבורדו לפריז עם רכבת טעונה משא אצל ביטראס. נהרגו עשרה וכשלשים נפצעו." ("השקפה", 4 בספטמבר 1907, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  2. בהשאלה כינוי לקרע הנוצר בגרביונים.
    • בדיוק לפני שהתכוונתי לצאת למסיבה גיליתי שנוצרה לי רכבת בגרביונים.

גיזרון[עריכה]

  • מחידושי אליעזר בן-יהודה. חוקר הלשון ראובן סיון כותב, כי הצורך במונח מתאים לכלי הרכב המסילתי הכולל קטר וקרונות נולד ב-1892, אז נחנכה מסילת הברזל הראשונה בארץ ישראל בין ירושלים ליפו. בן יהודה, בתשובה לדוד ילין על הצעתו לקרוא ל"מכונת רכבות מסילת הברזל" בשם "קטר", כותב בין השאר: "החכם הרי"מ פינס הציע לבנות על שם המשקל חַמֶּרֶת, גַּמֶּלֶת ... שבתלמוד, שפירושן שיירה של חמורים, שיירה של גמלים, וכן נבנה מהשם עגלה עֲגֶּלֶת... ואולי עוד יותר טוב רַכֶּבֶת, והיא שיירה של רכב, של מרכבות."[1]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: treno‏‏‏‏
  • אנגלית: coach‏, train‏‏‏‏
  • אספרנטו: trajno‏‏‏‏
  • גרמנית: Zug‏‏‏‏
  • דנית: tog‏‏‏‏
  • ספרדית: tren‏‏‏‏
  • ערבית: قطار‏‏‏‏
  • פולנית: pociąg‏‏‏‏
  • פינית: juna‏‏‏‏
  • צ'כית: vlak‏‏‏‏
  • צרפתית: train‏‏‏‏
  • רומנית: tren‏‏‏‏
  • רוסית: поезд‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רכבת
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רכבות

הערות שוליים[עריכה]

  1. ראובן סיון, "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית". מוסד ויצמן, "מדע" - עיתון מדעי לכל, כרך כה, מספר 5-6. העתק דיגיטלי באתר hebreunet.fr


השורש רכב

השורש ר־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ר־כ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל רָכַב רוֹכֵב (ב. פעוּל: רָכוּב) יִרְכַּב רְכַב לִרְכֹּב
נִפְעַל נִרְכַּב נִרְכָּב יֵרָכֵב הֵרָכֵב לְהֵרָכֵב
הִפְעִיל הִרְכִּיב מַרְכִּיב יַרְכִּיב הַרְכֵּב לְהַרְכִּיב
הֻפְעַל הֻרְכַּב מֻרְכָּב יֻרְכַּב -אין- -אין-
פִּעֵל רִכֵּב מְרַכֵּב יְרַכֵּב רַכֵּב לְרַכֵּב
פֻּעַל רֻכַּב מְרֻכָּב יְרֻכַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְרַכֵּב מִתְרַכֵּב יִתְרַכֵּב הִתְרַכֵּב לְהִתְרַכֵּב

הערות[עריכה]

  • בבניין קל, בשם הפועל, ההוגה "לִרְכַּב"- שוגה.
  • בבניין קל, בזמן הֶעתיד, ההטייה בחולם בעה"פ מותרת, למשל: אֶרְכֹּב, תִּרְכֹּבְנָה, נִרְכֹּב וכו'.