רגן
רָגַן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רגן |
| שורש וגזרה | ר־ג־ן |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא התלונן.
- ”וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה, וְרוֹגְנִים יִלְמְדוּ לֶקַח“ (ישעיהו כט, פסוק כד)
- ”מתאוי תאוה רגנו בקרבם / שאר זימה דרשו בריבם“ (מתאוי תאוה, מאת שמעון בר' מגס, באתר מאגרים)
- ”רגנה מה לי ולך, נפשה כנקטל“ (שבעתא טל, מאת יוסף בר' ניסן, באתר מאגרים)
גיזרון[עריכה]
- הופעה יחידאית בבנין קל.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: complained
מידע נוסף[עריכה]
- ר' שלמה פפנהיים טען ש'התלונן' זה כאשר חושב שנעשה משהו שלא כהוגן, ואילו 'רגן' זה כאשר מתלונן בלי סיבה אמיתית אלא מתוך זדון ורועי לב.[1]
ראו גם[עריכה]
רִגֵּן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ריגן |
| שורש וגזרה | ר־ג־ן |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל אמר דברי גנאי על מישהו באזני אדם אחר.
- ”נרגן- שריגן דברים על המקום.“ (בראשית רבה, פרשה כ, סימן ב)
- "דבריםשריגנו אחר המקום גרמו להם צרה גדולה" (מדרש תנחומא שלח יא)
גיזרון[עריכה]
- מן השורש המקראי ר־ג־ן.
רֶגֶן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רגן |
| הגייה* | regen |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ג־ן |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- תלונה.
- ”ומדנים לרעי קנאה ואף לבאי בריתי, ורגן ותלונה לכל נועדי“ (מגילת ההודיות, באתר מאגרים)
- ”קריאת גרונם תסיר אשמת רגנם / דתך קושרים לאות ולטוטפות בין עינם“ (סילוק ליום הכיפורים, באתר מאגרים)
גיזרון[עריכה]
- מן השורש המקראי ר־ג־ן.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: complaint
- ↑ יריעות שלמה (ירושלים תשע"ח) חוברת ש' יריעה ז', עמ' 543.