קדוש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף קידוש)

קָדוֹשׁ א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קדוש
הגייה* kadosh
חלק דיבר שם־תאר
מין זכר
שורש ק־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות ר׳ קְדוֹשִׁים; קְדוֹשׁ־, ר׳ קְדוֹשֵׁי־; נ׳ קְדוֹשָׁה, נ"ר קְדוֹשׁוֹת; נ׳ קְדוֹשַׁת־, נ"ר קְדוֹשׁוֹת־
  1. נשגב וטהור, מובדל מעם.
    • ”דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי אדני אֱלֹהֵיכֶם.“ (ויקרא יט, פסוק ב)
  2. הולך בדרכי האמונה, ממלא אחר מצוות האל ואין בו רבב; שנחה עליו רוח אלהים, קרוב לאל.
    • ”וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.“ (שמות יט, פסוק ו)
    • ”הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ט)
  3. כנוי לאלהים: שאין בו פגם וכל מעשיו צודקים ונכונים.
    • ”קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי אדני אֱלֹהֵיכֶם.“ (ויקרא יט, פסוק ב)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה.“ (ישעיהו יז, פסוק ז)
  4. תיאור המקום שנעשית בו עבודת האל.
    • ”וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח וּבִשַּׁלְתָּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמָקֹם קָדֹשׁ.“ (שמות כט, פסוק לא)
  5. תיאור למקום, לזמן או לחפץ שאלהים בחר בו או שמאמינים בקרבתו לאל.
    • ”הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַאדני אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ.“ (נחמיה ח, פסוק ט)
  6. שיש לנהוג בו בכבוד מפני שקשור לאמונות של אנשים.

גיזרון[עריכה]

  • קיימות מילים מקבילות באכדית: quššudu, "קדוש מאד", ו־quddušu, "טהור", וכן בערבית: قِدِّيس (קִדִّיס), "קדוש", ו־قُدُّوس (קֻדّוּס), "קדוש מאד".

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קָדוֹשׁ ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קדוש
הגייה* kadosh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות ר׳ קְדוֹשִׁים; נ׳ קְדוֹשָׁה, נ"ר קְדוֹשׁוֹת
  1. [נצרות] מי שעשה מעשים המעידים על אמונה רבה, לעתים שחוללו נסים להאדרת שם האל, או שמסרו נפשם על אמונתם, וקבלו תואר זה מאת ראשי הכנסיה.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]




קִדּוּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קידוש
הגייה* kidush
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ קִדּוּשִׁים; קִדּוּשׁ־, ר׳ קִדּוּשֵׁי־
שולחן שבת עם כוס לקידוש (2)
  1. לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): הפיכת דבר לקדוש או החשבתו ככזה.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  2. [יהדות] ברכה על יין בשבת או בחג הנועדה לאזכר את קדושת היום.
    • בקידוש מקדשים על כוס יין.

גיזרון[עריכה]

מן קידש

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ברכה:

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קידוש