לדלג לתוכן

העיק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הֵעִיק

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא העיק
שורש וגזרה ע־ו־ק, גזרת נע"ו/י
בניין הִפְעִיל
  1. הָיָה לְמַעֲמָסָה, הִכְבִיד.
    • ”הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק תַּחְתֵּיכֶם, כַּאֲשֶׁר תָּעִיק הָעֲגָלָה, הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר“ (עמוס ב, פסוק יג)
    • "מבשרך לא תתעלם זו גרושתו איתתיה דר' יוסי הגלילי הוות מעיקה ליה סגין סליק ר' לעזר בן עזריה לגביה א"ל ר' שיבקה דלית היא דאיקרך א"ל פורנה רב עלי א"ל אנא" (תלמוד ירושלמי, סדר נשים, מסכת כתובות)
  2. בהשאלה: גָּרַם לִתְעוּקָה (נפשית או פיסית).
    • החובות העמוקים העיקו על דן.
    • ספר לי מה מעיק עליך.

גיזרון

[עריכה]
  • מקובלת ההנחה המצוייה בפירושו של רש"י ואצל חוקרים כיום, כי שורש צ-ו-ק מקביל לשורש ע-ו-ק ושמקורו בשורש בניב ישראלי צפוני בתחומי אפריים ושומרון שנתון היה להשפעה לשונית-ארמית מוגברת, לפיכך נטו עפ"י עגתם להחליף צ'⇆ע', כדוגמת: ”מֵעִיק“ (עמוס ב, פסוק יג) ”מֵּצִיק“ (ישעיהו נא, פסוק יג) [1].

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1. שלמה מורג, לשאלת ייחוד לשונו של הושע: קווים סימנטיים ומילוניים.תרביץ,כרך נג‎, חוברת ד‎ (תמוז-אלול תשמ"ד), עמ'-490