"מבשרך לא תתעלם זו גרושתו איתתיה דר' יוסי הגלילי הוות מעיקה ליה סגין סליק ר' לעזר בן עזריה לגביה א"ל ר' שיבקה דלית היא דאיקרך א"ל פורנה רב עלי א"ל אנא" (תלמוד ירושלמי, סדר נשים, מסכת כתובות)
מקובלת ההנחה המצוייה בפירושו של רש"י ואצל חוקרים כיום, כי שורש צ-ו-ק מקביל לשורש ע-ו-ק ושמקורו בשורש בניב ישראלי צפוני בתחומי אפריים ושומרון שנתון היה להשפעה לשונית-ארמית מוגברת, לפיכך נטו עפ"י עגתם להחליף צ'⇆ע', כדוגמת: ”מֵעִיק“ (עמוס ב, פסוק יג)⇆ ”מֵּצִיק“ (ישעיהו נא, פסוק יג)[1].
