הגיח

הֵגִיחַ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ג־י־ח
בניין

1. יצא ממסתור והתגלה.

   • ”ואורב ישראל מגיח ממקומו“ (שופטים כ, פסוק לג)

2. (יש לשכתב פירוש זה):
3. ”הן יעשוק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו“ (איוב מ, פסוק כג)

פרשנים מפרשים

• מילה זו נדירה במקרא. יש שמפרשים שמשמעה נמשך ויצא. (כקבוצת אנשים הנמשכת או מים במובאות לעיל)
• נמצאת גם בארמית במקרא ”וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא“ (דניאל ז, פסוק ב) והנה ארבע רוחות השמים מגיחות לים הגדול.
• נפוץ מאוד כתרגום לנלחם בעיקר בצירוף אֲגִיחַ קְרָבָא

נגזרות

• גיחה

מילים נרדפות

• צץ

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• גח

הֵגִיחַ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הגיח
שורש וגזרה	נ־ג־ח
בניין	הִפְעִיל

1. לשון חז"ל [נדיר] גרם לאחר לנגוח.

   • ”כִּי יִגַּח (שמות כ"א) מֵעַצְמוֹ וְלֹא שְׁיַגִּיחוּהוּ (אַחֵרִים)“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ד, משנה ד)

גיזרון

• לשון חז"ל משורש מקראי.

צירופים

• צירוף מילים

מילים נרדפות

• הנגיח^{[דרוש מקור]}

תרגום

• אנגלית: emerged=הגיח‏‏‏‏