חיט

חַיָּט[עריכה]

לשון חז"ל מי שעוסק ביצירת בגדים מיריעות בד.
- ”שָׁלֹשׁ אֻמָּנִיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּטִים וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִין.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ה, משנה ו)
- ”לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא; וְלֹא הַלַּבְלָר בְּקֻלְמוֹסוֹ, וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו, וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה ג)
- ”הַחַיָּט שֶׁשִּׁיֵּר מִן הַחוּט כְּדֵי לִתְפֹּר בּוֹ, וּמַטְלִית שֶׁהִיא שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק י, משנה י)

אולי מן חוּט, בארמית גם פועל חִיֵּט-חֻיָּט (בעברית נשמרה נגזרת מְחֻיָּט) ”הני דיקולי וחלאתא דארמאי דְחַיְטֵי בחבלי דצורי - אותם סלים וכַּוָרוֹת של נכרים, שמחוייטים בחבלים צוריים“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף עה, עמוד א)

ערך בוויקיפדיה: חייט

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיט

עברית חדשה [ארכאי] עיסוק בחיבור בדים ואריגים ותיקון קרעיהם
- "הָחַיָּט עוֹסֵק בְּחַיִט / וִילָדִים לוֹ מְלוֹא הַבַּיִת / חַיִל רַב, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, / וְתִינוֹק בְּחֵיק הָאֵם." (גלגולו של מעיל מאת קדיה מולודובסקי בתרגום נתן אלתרמן)

השורש בלשון חז"ל