צמרירי
מראה
צַמְרִירִי
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צמרירי |
| הגייה* | tsamriri |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | צ־מ־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטְלִיל |
| נטיות | ר׳ צַמְרִירִיִּים; נ׳ צַמְרִירִית, נ"ר צַמְרִירִיּוֹת |
- [מליצה] בעל מרקם רך, שעיר ונעים כמו הצמר, דומה לצמר.
- ”אחר־כך היו הכל מחרישים פעם בפעם ומקשיבים לקול המיים ברתיחתם וקול האוּדים בתנור וקול רשרושם הצמרירי של אניצי השלג על גבי הזגוגיות וקול הצרצר מתחת לאפר.“ (קולא ברוניון "עוד בחורנו חי", מאת רומן רולאן, תרגום: אברהם שלונסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”מן הצד מתקרבת וצפה סיעה של כבשׂים צמריריות; והנה מסתערת לקראתם עדה של זאבים שחורים, מדובללים…“ (סיפורים של עץ, מאת י"ל פרץ, תרגום: שמשון מלצר, בפרויקט בן יהודה)
- ”רק שאני איני מרפה עדיין מן הכלב. תוך שאני מעביר לו צמרמורת בזנבו הצמרירי ומשריק לו כמטורף, לתוך אזנו, קדימה, זיק! קדי־מה!“ (עולם שכולו טוב, מאת אהרן אמיר, בפרויקט בן יהודה)
- ”כובע־השרד של הכושי היה שמוט לו קצת על ערפו ובתוך השער הצמרירי, כשערה של כבשה לאחר הגז, נוצצו אגלי זיעה.“ (דפים בשחור לבן, מאת ישעיהו אברך, בפרויקט בן יהודה)
- ”הכלונסאות, החבלים, רוב המעקות נראו צמריריים, מפני שזה זמן רב לא ידעו מגרדה, זפת ומברשת.“ (בניטו סרנו, מאת הרמן מלוויל, תרגום: אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- ”חלוקך הורוד צמרירי ורך / את בו מתעטפת תמיד לעת ליל.“ (עטור מצחך, מאת אברהם חלפי)
גיזרון
[עריכה]- מן צמר
- מחידושי אברהם שלונסקי.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- באתר עיתונות יהודית היסטורית נמצא כי המילה "צמרירי" מופיעה לראשונה בעיתון "על המשמר" ב 24/12/1943 בכתבה "ארבעה שירים"
...עגלת-סיפון קלה דוהרת ותלם צמרירי חותרת... "החורף הבא" , א. פושקין, מתוך: יבגני אוניגין.[דרושה הבהרה]