מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אובד עצות
|
הגייה* |
oved etsot
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ב־ד; י־ע־ץ
|
דרך תצורה |
צירוף
|
נטיות |
נ׳ אוֹבֶדֶת עֵצוֹת, ר׳ אוֹבְדֵי עֵצוֹת
|
- נבוך ומבולבל, חסר תושייה, נטול פיתרונים, איננו יודע איך לפתור בעיה שעלתה.
- מקור הביטוי בתנ"ך, כנראה בפסוק לעיל.
השורש אבד
|
השורש א־ב־ד הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־ב־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָבַד
|
אוֹבֵד או אָבֵד, בינוני פעול: אָבוּד
|
יֹאבַד
|
אֱבֹד
|
לֶאֱבֹד
|
נִפְעַל
|
נֶאֱבַד
|
נֶאֱבָד
|
יֵאָבֵד
|
הֵאָבֵד
|
לְהֵאָבֵד
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱבִיד
|
מַאֲבִיד
|
יַאֲבִיד
|
הַאֲבֵד
|
להַאֲבִיד
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִבֵּד
|
מְאַבֵּד
|
יְאַבֵּד
|
אַבֵּד
|
לאַבֵּד
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַבֵּד
|
מִתְאַבֵּד
|
יִתְאַבֵּד
|
הִתְאַבֵּד
|
לְהִתְאַבֵּד
|
- השורש א־ב־ד משותף לחלק מן השפות השמיות (ארמית, סורית ועוד).
| |
|