מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רגב |
| הגייה* | regev |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ג־ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ רְגָבִים, רִגְבֵי־ |
רגבים
- גוש עפר.
- ”מָתְקוּ־לוֹ רִגְבֵי נָחַל; וְאַחֲרָיו כָּל-אָדָם יִמְשׁוֹךְ, וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּר.“ (איוב כא, פסוק לג)
- ”בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק; וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ.“ (איוב לח, פסוק לח)
- שם פרטי לזכר.
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל מספר איוב. משורש ר-ג-ב נגזר שמו של הארגוב (אתר מקראי) בהוראת: מקום-רגבים (גושי אדמה).
