רגב

רֶגֶב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רגב
הגייה*	regev
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ג־ב
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ רְגָבִים, רִגְבֵי־

רגבים

1. גוש עפר.

   • ”מָתְקוּ־לוֹ רִגְבֵי נָחַל; וְאַחֲרָיו כָּל-אָדָם יִמְשׁוֹךְ, וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּר.“ (איוב כא, פסוק לג)
   • ”בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק; וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ.“ (איוב לח, פסוק לח)

2. שם פרטי לזכר.

גיזרון

• המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל מספר איוב. משורש ר-ג-ב נגזר שמו של הארגוב (אתר מקראי) בהוראת: מקום-רגבים (גושי אדמה).

מילים נרדפות

• צרור

תרגום

• אנגלית: clod‏‏‏‏