בץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בֹּץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בוץ
הגייה* bots
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־צ־ץ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות בֹּץ־; בֻּצִּי
עקבות בבוץ
  1. לשון המקרא אדמה רוויה במים במצב של עיסה רכה.
    • ”הִסִּיתוּךָ וְיָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, הָטְבְּעוּ בַבֹּץ רַגְלֶךָ, נָסֹגוּ אָחוֹר.“ (ירמיהו לח, פסוק כב)
    • ”השמש זרחה על הארץ ומפניה נמס כל יתר הפליטה של השלג ויהי לרפש. רגלי הסוסים טבעו בבוץ, אופני העגלה התיזו צרורות של רפש, והמצות אשר בעגלה התנועעו והתפוצצו אחת לאחת.“ (רבי דוב, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה)
    • ניסינו ללא הועיל לדחוף את העגלה שגלגליה נתקעו בבוץ.
  2. בהשאלה: צרה, תסבוכת, מועקה.
    • ”בני הנעורים של השדרות העליונות [...] עוזבים את משכנות המבוטחים שבעיר ונודדים אל הכפר הנדכא והטובע בבוץ של עניו וחשכו ובערותו“ (מילקוטי, מאת זלמן אפשטיין, בפרויקט בן יהודה)
    • לא היית צריך להתגרות בו, הכנסת את עצמך לבוץ רציני.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.[1]
  • 1: השוו קנה-בֻּץ (קנבוס, קנביס).

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: mud‏‏‏‏
  • הולנדית: modder‏‏‏‏
  • פולנית: błoto‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בוץ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בוץ

סימוכין[עריכה]

  1. "בֹּץ",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1206)