מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא נִצַּב בְּפֶתַח-, בָּא אֶל סִפּוֹ שֶׁל מָקוֹם וְעָמַד בּוֹ.
- ”כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף:בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי, מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע“ (תהילים פד, פסוק יא)
- מָצָא לוֹ מִסְתּוֹר וּמָעוֹז.
- מקור הפועל הוא מן המקרא, ונגזר הוא מן סף.
השורש ספף
|
השורש ס־פ־ף הוא שורש מגזרת ע"ע.
ס־פ־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִסְתּוֹפֵף
|
מִסְתּוֹפֵף
|
יִסְתּוֹפֵף
|
הִסְתּוֹפֵף
|
לְהִסְתּוֹפֵף
|
| |
|