הסתופף

הִסְתּוֹפֵף

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הסתופף
שורש וגזרה	ס־פ־ף, גזרת הכפולים
בניין	התפעל

1. לשון המקרא נִצַּב בְּפֶתַח-, בָּא אֶל סִפּוֹ שֶׁל מָקוֹם וְעָמַד בּוֹ.

   • ”כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף:בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי, מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע“ (תהילים פד, פסוק יא)

2. מָצָא לוֹ מִסְתּוֹר וּמָעוֹז.

   • "אֱלֹהַי אַתָּה/ יָאַבְתִּי לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלָּךְ/ וּבֶאֱמֶת לְפָנֶיךָ אֶתְהַלָּךְ/ בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה לָּךְ אוֹדֶה שִׁמְךָ..." "אלוהי אתה", יהודה הלוי
   • "וכן לדורות, כשירצה הגוי להיכנס לברית, ולהסתופף תחת כנפי השכינה, ויקבל עליו עול תורה-צריך מילה, וטבילה, והרצאת קרבן" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קדושה, הִלכות איסורי ביאה, פרק ב')

גיזרון

• מקור הפועל הוא מן המקרא, ונגזר הוא מן סף.

מילים נרדפות

• העיז (2)
• התלונן ב

ראו גם

• סף
• סֵפֶף
• בישוף (:1)

השורש ספף
השורש ס־פ־ף הוא שורש מגזרת ע"ע. נטיות הפעלים ס־פ־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל נִפְעַל הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִסְתּוֹפֵף מִסְתּוֹפֵף יִסְתּוֹפֵף הִסְתּוֹפֵף לְהִסְתּוֹפֵף