מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא נִצַּב בְּפֶתַח-, בָּא אֶל סִפּוֹ שֶׁל מָקוֹם וְעָמַד בּוֹ.
- ”כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף:בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי, מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע“ (תהילים פד, פסוק יא)
- מָצָא לוֹ מִסְתּוֹר וּמָעוֹז.
- מקור הפועל הוא מן המקרא, ונגזר הוא מן סף.
השורש ספף |
השורש ס־פ־ף הוא שורש מגזרת ע"ע.
ס־פ־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
|
|
|
|
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִסְתּוֹפֵף |
מִסְתּוֹפֵף |
יִסְתּוֹפֵף |
הִסְתּוֹפֵף |
לְהִסְתּוֹפֵף |
|
|