נספה

נִסְפָּהא

מצאו מותו. הגיעו חייו לקיצם, בדר"כ באופן לא טבעי.
- ” רָב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט“ (משלי יג, פסוק כג)
- ” אוֹ יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה“ (שמואל א׳ כו, פסוק י)
- ” אִם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רָעָב וְאִם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נִסְפֶּה מִפְּנֵי צָרֶיךָ וְחֶרֶב אוֹיְבֶךָ לְמַשֶּׂגֶת“ (דברי הימים א׳ כא, פסוק יב)
- בשנת תש"י חוקק חוק משפחות חיילים שניספו במערכה.

לשון המקרא [נדיר] נוסף. הצטרף למה שקדם לו.
- ” כָּל הַנִּמְצָא יִדָּקֵר וְכָל הַנִּסְפֶּה יִפּוֹל בֶּחָרֶב“ (ישעיהו יג, פסוק טו)

המילה מופיעה (במשמעות זו) פעם אחת במקרא. מן מילת הפועל הנדירה סָפָה (ב) ”לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה“ (דברים כט, פסוק יח).

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה^*	nispe
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש	ס־פ־י/ה
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	(נ׳ נִסְפֵּית) ר׳ נִסְפִּים (נִסְפוֹת)

מי שמת במגפה במלחמה או באסון.
- ממדי האסון עדין לא ברורים, ולא נספרו כל נספי רעידת האדמה.