מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | נחיר |
| הגייה* | nekhir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ-ח-ר א |
| דרך תצורה | משקל קְטִיל |
| נטיות | זוגי נְחִירַיִם, ר׳ נְחִירִים |
- אחת משתי התעלות באף, מהנקודה שבה הן מתפצלות לכיוון הפתח החיצוני.
- ”מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן.“ (איוב מא, פסוק יב)
- לשון חז"ל מערות צרות וארוכות. חורים שבסלעי ההרים.
- בהשאלה: רכיב מכני-הידראולי, המשפיע על זרימת נוזל באמצעות הצרת מעברו.
- על מנת להאיץ זרימה תת-קולית למהירות על-קולית, משתמשים בנחיר מסוג מתכנס-מתבדר.
- למנוע רקטי יש נחיר מסוג "פעמון".
- מופיע במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
 ערך בוויקיפדיה: נחיר |
|
ערך בוויקיפדיה: נחיר