מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יבש
הגייה * yavesh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־ב־שׁ
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ יְבֵשָׁה, ר׳ יְבֵשִׁים, נ"ר יְבֵשׁוֹת
שאין בו הרבה נוזלים .
”זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ, בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם; וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ , וְהָיָה נִקֻּדִים.“ (יהושע ט , פסוק יב )
”יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ; וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ, יָקוּם לְעוֹלָם.“ (ישעיהו יט , פסוק ה )
”וַיֹּאמֶר אֵלַי – הִנָּבֵא עַל־הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם; הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת , שִׁמְעוּ דְּבַר־יהוה.“ (יחזקאל לז , פסוק ד )
”אָזְלוּ־מַיִם מִנִּי־יָם; וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ .“ (איוב יד , פסוק יא )
ניתן להוריד את הכביסה היא כבר יבשה .
[עממי ] בהשאלה מן (1): משעמם , ללא חיוניות.
הַהַרְצָאָה הָיְתָה יְבֵשָׁה .
בהשאלה מן (1): צמא .
הלכנו במסלול המדברי שלוש שעות ולא היה לנו מים בסוף הדרך היינו יבשים טוטלית.
[סלנג ] בהשאלה מן (1): (פעוט) שהורגל לשלוט בצרכיו האישיים.
האחיין שלי כבר יבש למרות שעדין לא מלאו לו שנתיים.
מצרית קדומה - יבַּ-שְֹתִי (ybASti ) בהוראת: לחם יבש,רקיק. מצווי גם בלשון אמורית בהגיית: יבּישום. ובערבית - יבּישֲ.
ערך בוויקיפדיה:
יבש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יובש
הגייה * yo vesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־שׁ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
לשון ימי הביניים חוסר בנוזלים .
”וֶאֱמֶת הוּא כִּי הַטְּבָעִים מִזְדַּמְּנִים לְקִבּוּל הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא כְּפִי עֶרְכָּם מֵהַחֹם וְהַקֹּר וְהַלַּחוּת וְהַיֹּבֶשׁ “ (ספר הכוזרי , מאמר שלישי , פסוק כג )
כשהגענו אליו סופסוף עד למטה בוואדי, הוא כבר סבל מיובש חמור ביותר: נאלצנו לתת לו אח"כ נוזלים דרך הוריד במשך יומיים תמימים.
מופיע בהקשר רפואי כבר אצל שבתאי דונולו בהוראת התיבשות גוף האדם . רש"י הרחיב את המשמעות גם להוראת 'נהרות שיבשו' - לפי שכל שבח ארץ מצרים על ידי נילוס היא, שאין גשמים יורדין שם, אלא נילוס עולה ומשקה אותה דרך יאורים העשויים בידי אדם , לפיכך הוא מרמז פורענות שלה ליובש נהרות ויאורים רשי לישעיהו יט',ה .
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא ייבש
שורש וגזרה י־ב־שׁ
בניין פִּעֵל
הפחית את כמות הנוזלים בעצם כלשהו.
”גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ , וְכָל־הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב...“ (נחום א , פסוק ד )
”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ , אֲבָל לֹא לֶחָלָב.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ה, משנה ב )
במסגרת עבודתי במפעל לעיבוד עורות ייבשתי את העורות, כך שלא תישאר בהן לחלוחית כלשהי.
[עממי ] בהשאלה: שִעמם .
”לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה; וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ ־גָּרֶם.“ (משלי יז , פסוק כב )
המרצה ייבש את השומעים.
[סלנג ] בהשאלה: הרגיל את הפעוט לשלוט בצרכיו.
הגננת מייבשת את הילדים מהר כדי שלא תזדקק להתעסק עם חיתולים חד פעמיים.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא יובש
שורש וגזרה י־ב־שׁ
בניין פֻּעַל
אבד נוזלים כתוצאה מחוסר בכמות נוזלים מספקת בגוף.
לצערנו הרב נאלצנו להודיע להורים שבנם יובש לגמרי בנחל קיבוצים . זה קרה בגלל שהלך בחום הרב במשך שעות ללא שתייה מספקת.
הוסרו ממנו נוזלים.
”וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ.“ (בראשית ח , פסוק יד )
”וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא־הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ.“ (מלכים א׳ יז , פסוק ז )
”וְהִנֵּה שְׁתוּלָה הֲתִצְלָח הֲלוֹא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים תִּיבַשׁ יָבֹשׁ עַל־עֲרֻגֹת צִמְחָהּ תִּיבָשׁ .“ (יחזקאל יז , פסוק י )
אבד מחיוניותו.
”תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, שֶׁיָּבַשׁ גַּפָּה, וְשֶׁנִּסְמֵית עֵינָהּ, וְשֶׁנִּקְטְעָה רַגְלָהּ, מְטַמָּא בְבֵית הַבְּלִיעָה.“ (משנה, מסכת זבחים – פרק ז, משנה ה )
הקשיש הזה היה פעם נערץ בעיני רבבות מההמונים; כיום הוא כבר יבש . אף אחד לא מסתכל עליו בכלל.
כוחו תם, נגמרה יכולתו להעניק.
לאחר סידרה ארוכה של תוכניות יבשו הרעיונות והסדנה הסתיימה.
כיוון שיבש מקור הכספים, ירדה איכות האוכל בצהרונים.