אפיקומן
אֲפִיקוֹמָן[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אפיקומן |
הגייה* | afikoman |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אֲפִיקוֹמָנִים |
- ה"סעודה האחרונה" או המצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר
- ”אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן“ (משנה, מסכת פסחים – פרק י, משנה ח).
גיזרון[עריכה]
- חכמי הגמרא לא היו תמימי דעים באשר להגדרת המושג "אפיקומן" , היו שפרשו ע"פ "שירי שמחה" או, "לעבר התהלוכה" (או השעשועים), ראו מיוונית עתיקה - ("קומוס" κῶμος) , epì kômon) ἐπὶ κῶμον) – אחר ההוללות [1] [2]. אליעזר בן יהודה, גזר את מקור האפיקומן כ"אפיקומיוס" היווני, שמשמעו "משתה של שמחה בימי חג".
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י ופירושי המשנה , ע"פ - הֲפִיקוּ + מַן.אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" משמע - קורבן הפסח הוא ה"סעודה-האחרונה" שאחריה אין מפטירין, ז"א חל איסור על אכילת מזון נוסף. בימינו המצה הנאכלת אחרונה משולה לקרבן הפסח שלו (שאין מפטירים אחריו אפיקומן) ולכן היא ה"אפיקומן".
- בספרות חז"ל (תוספתא ירושלמי בבלי) אפיקומן, מתפרש בשלושה אופנים: כמאכל הנאכל בסוף הסעודה, מיני זמר [3] [4]. .כלום, ז"א -שום מאכל.
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: אפיקומן |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצה |
- אילון גלעד, "כך התגנבה לעברית המילה "אֲפִיקוֹמָן"". הארץ, 01/04/2015
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ השוו אל לטינית-עממית: (comere) בהוראת הפועל: לאכול. ביוונית כשם עצם:"קומוס" פירושו פסטיבל כפרי, מקדם שמחה, תהלוכה ברחובות העיר או הכפר של נושאי לפידים, שירים,מאכלים, ריקודים וקטעי דרמה היתוליים הללו היו חלק בלתי נפרד מן הקומדיות כגון אלו של אריסטופאנס
- ↑ קומון" מתקשר פונטית וסמנטית עם המונח "קומדיה". "אפי" - ביוונית בתעתיק לטיני epi משמעו: ליד, בסביבות, קרוב ל…, מעל
- ↑ ראו חנוך אלבק, העורך הראשי של ספרות המשנה שראה באפיקומן ביטוי למשתה שלאחר הסעודה הרווי בשירה וזמר, ביין ובמיני מתיקה
- ↑ אברהם אבן שושן ,"אפיקומן" - כקינוח או רפרפת, נעוץ בלשון היוונית ועניינו: קינוח סעודה, משתה שהיו עורכים לאחר הסעודה, ואולי אפילו זיקה ל"קומון" היווני האחראי המופקד המיתולוגי על סעודה ותהלוכה