לדלג לתוכן

מצוי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מָצוּי

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מצוי
הגייה* matsuy
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש מ־צ־א, גזרת נל"א
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ מְצוּיָּה, ר׳ מְצוּיִּם
  1. כתואר לא נסמך בהקשר שכיח, רגיל, נמצא בקביעות.
    • אכילת תמנונים הִנה מנהג מצוי במזרח הרחוק.
    • "כל אותן ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר היה המן יורד להם והבאר עולה להם והשליו מצוי להם וענני כבוד מקיפין אותן" (מדרש תנאים לדברים, לג, כא)
    • "זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ / מָצוּי לְכָל דּוֹרְשׁוֹ /חִישׁ נִשְׁמַע פֵּרוּשׁוֹ / מִפִּי מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם" (יוסף חיים מבגדד, "כִּירִי רָם", פיוט לשמחת תורה)
  2. כפועל קשור, בעיקר כשמצוין היכן נמצא קיים
    • ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אי כל נברא יכול להימצאות (רמב"ם יסודי התורה פ"א)
    • והוא דג שדומה עינו לעין הים ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי (רמב"ם הלכות ציצית[1])

גיזרון

[עריכה]
  • פעול מן מצא המילה השתרשה בלשון המשנה והתלמוד וחדרה אל לשונם של חכמי־התלמוד, מימי הביניים ועד היום.
  • ועד הלשון העברית ואחריו לשמות בעלי חיים וצמחים, בהחלטותיהם בשנים: 1930, 1963, 1981, 1986, 2000, 2003, 2005.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ראו שם שהוא נדיר ואינו "מצוי" 1.
השורש מצא

השורש מ-צ-א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
מ-צ-א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָצָא מוֹצֵא

(ב׳ פעוּל: מָצוּי)

יִמְצָא מְצָא לִמְצֹא
נִפְעַל נִמְצָא נִמְצָא יִמָּצֵא הִמָּצֵא לְהִמָּצֵא
הִפְעִיל הִמְצִיא מַמְצִיא יַמְצִיא הַמְצֵא לְהַמְצִיא
הֻפְעַל הֻמְצָא מֻמְצָא יֻמְצָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַצֵּא מִתְמַצֵּא יִתְמַצֵּא הִתְמַצֵּא לְהִתְמַצֵּא

מִצּוּי

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מיצוי
הגייה* mitsuy
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות
  1. הוצאת נוזל אל מחוץ לבית קיבולו, סחיטה, צמצום.
    • ”אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן מִפְּנֵי בֵרוּרֵי הַמִּדּוֹת; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף בַּחֹל עוֹשֶׂה כֵן, מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת.“ (משנה, מסכת ביצהפרק ג, משנה ח).
  2. [כימיה] הוצאת מרכיב כלשהו מתוך תערובת או תמיסה כדי לטהר אותה.
    • חליטת תה נחשבת לפעולה של מיצוי חומר רצוי מתוך תערובת.
  3. שיטת הוכחת נוסחה לחישוב שטח במתמטיקה.
  4. בהשאלה: מימוש היכולת.
    • בתנועת הנוער שלנו שואפים למיצוי עצמי של החניכים למען טובת הכלל.

גיזרון

[עריכה]
  • שם הפעולה של מִצָּה (1).
  • ע"פ ועד הלשון העברית בשנת 1928 בנושא כימיה (2).

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש מצה

השורש מ־צ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון

נטיות הפעלים

[עריכה]
מ־צ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָצָה מוֹצֶה יִמְצֶה מְצֵה לִמְצוֹת
נִפְעַל נִמְצָה נִמְצֶה יִמַּצֵה -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל מִצָּה מְמַצֵּה יְמַצֵּה מַצֵּה לְמַצּוֹת
פֻּעַל מֻצָּה מְמֻצֶּה יְמֻצֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַצָּה מִתְמַצֵּה יִתְמַצֵּה הִתְמַצֵּה לְהִתְמַצּוֹת

הערה

[עריכה]
  • שורש קרוב מ־צ־ץ