מצוי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מָצוּי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מצוי
הגייה* matsuy
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש מ־צ־א, גזרת נל"א
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ מְצוּיָּה, ר׳ מְצוּיִּם
  1. שכיח, רגיל, נמצא בקביעות.
    • אכילת תמנונים הִנה מנהג מצוי במזרח הרחוק.
    • "כל אותן ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר היה המן יורד להם והבאר עולה להם והשליו מצוי להם וענני כבוד מקיפין אותן" (מדרש תנאים לדברים, לג, כא)

גיזרון[עריכה]

  1. המילה השתרשה בלשון המשנה והתלמוד וחדרה אל לשונם של חכמי־התלמוד, מימי הביניים ועד היום. ועד הלשון העברית ואחריו האקדמיה ללשון העברית טבעו את המילה כסיומת לשמות בעלי חיים וצמחים, בהחלטותיהם בשנים: 1930, 1963, 1981, 1986, 2000, 2003, 2005.

מובאות נוספות[עריכה]

  • "כיצד צובעין תכלת של ציצית... מביאין דם חלזון והוא דג שדומה עינו לעין התכלת ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי ..." (רמב"ם, הלכות ציצית, ב, ב).
  • "זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ / מָצוּי לְכָל דּוֹרְשׁוֹ /חִישׁ נִשְׁמַע פֵּרוּשׁוֹ / מִפִּי מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם" (יוסף חיים מבגדד, "כִּירִי רָם", פיוט לשמחת תורה).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש מצא

השורש מ-צ-א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ-צ-א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָצָא מוֹצֵא

(ב׳ פעוּל: מָצוּי)

יִמְצָא מְצָא לִמְצֹא
נִפְעַל נִמְצָא נִמְצָא יִמָּצֵא הִמָּצֵא לְהִמָּצֵא
הִפְעִיל הִמְצִיא מַמְצִיא יַמְצִיא הַמְצֵא לְהַמְצִיא
הֻפְעַל הֻמְצָא מֻמְצָא יֻמְצָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַצֵּא מִתְמַצֵּא יִתְמַצֵּא הִתְמַצֵּא לְהִתְמַצֵּא

מִצּוּי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מיצוי
הגייה* mitsuy
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות
  1. הוצאת נוזל אל מחוץ לבית קיבולו, סחיטה, צמצום.
    • השופט גדעון ביצע מיצוי של הטל אשר נאגר בגיזת הצמר, והצליח למלא איתו ספל מים (שופטים, ו, לג־מ)
    • "שהיו חנונין בירושלם כל ימי חייהן והיו ממלין מדותיהן מערב יום טוב ונותנין ללקוחות ביום טוב... חכמים אומרים אף בחול עושין כן מפני מצוי המדות" (תוספתא, מסכת ביצה, פרק ג, משנה ח) .
  2. כימיה הוצאת מרכיב כלשהו מתוך תערובת או תמיסה כדי לטהר אותה.
    • חליטת תה נחשבת לפעולה של מיצוי חומר רצוי מתוך תערובת.
  3. שיטת הוכחת נוסחה לחישוב שטח במתמטיקה. שיטת המיצוי
  4. בהשאלה מימוש היכולת.
    • בתנועת הנוער שלנו שואפים למיצוי עצמי של החניכים למען טובת הכלל.

גיזרון[עריכה]

  • שם הפעולה של מִצָּה (1).
  • ע"פ ועד הלשון העברית בשנת 1928 בנושא כימיה (2).

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש מצה

השורש מ־צ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־צ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָצָה מוֹצֶה יִמְצֶה מְצֵה לִמְצוֹת
נִפְעַל נִמְצָה נִמְצֶה יִמַּצֵה -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל מִצָּה מְמַצֵּה יְמַצֵּה מַצֵּה לְמַצּוֹת
פֻּעַל מֻצָּה מְמֻצֶּה יְמֻצֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַצָּה מִתְמַצֵּה יִתְמַצֵּה הִתְמַצֵּה לְהִתְמַצּוֹת