מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מצוי |
הגייה* | matsuy |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | מ־צ־א, גזרת נל"א |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ מְצוּיָּה, ר׳ מְצוּיִּם |
- כתואר לא נסמך בהקשר שכיח, רגיל, נמצא בקביעות.
- אכילת תמנונים הִנה מנהג מצוי במזרח הרחוק.
- "כל אותן ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר היה המן יורד להם והבאר עולה להם והשליו מצוי להם וענני כבוד מקיפין אותן" (מדרש תנאים לדברים, לג, כא)
- "זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ / מָצוּי לְכָל דּוֹרְשׁוֹ /חִישׁ נִשְׁמַע פֵּרוּשׁוֹ / מִפִּי מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם" (יוסף חיים מבגדד, "כִּירִי רָם", פיוט לשמחת תורה)
- כפועל קשור, בעיקר כשמצוין היכן נמצא קיים
- ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אי כל נברא יכול להימצאות (רמב"ם יסודי התורה פ"א)
- והוא דג שדומה עינו לעין הים ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי (רמב"ם הלכות ציצית[1])
- פעול מן מצא המילה השתרשה בלשון המשנה והתלמוד וחדרה אל לשונם של חכמי־התלמוד, מימי הביניים ועד היום.
- ועד הלשון העברית ואחריו לשמות בעלי חיים וצמחים, בהחלטותיהם בשנים: 1930, 1963, 1981, 1986, 2000, 2003, 2005.
- ↑ ראו שם שהוא נדיר ואינו "מצוי" 1.
השורש מצא |
השורש מ-צ-א הוא שורש מגזרת נל"א.
מ-צ-א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
מָצָא |
מוֹצֵא
(ב׳ פעוּל: מָצוּי) |
יִמְצָא |
מְצָא |
לִמְצֹא |
נִפְעַל |
נִמְצָא |
נִמְצָא |
יִמָּצֵא |
הִמָּצֵא |
לְהִמָּצֵא |
הִפְעִיל |
הִמְצִיא |
מַמְצִיא |
יַמְצִיא |
הַמְצֵא |
לְהַמְצִיא |
הֻפְעַל |
הֻמְצָא |
מֻמְצָא |
יֻמְצָא |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְמַצֵּא |
מִתְמַצֵּא |
יִתְמַצֵּא |
הִתְמַצֵּא |
לְהִתְמַצֵּא |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מיצוי |
הגייה* | mitsuy |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־צ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | |
- הוצאת נוזל אל מחוץ לבית קיבולו, סחיטה, צמצום.
- ”אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן מִפְּנֵי בֵרוּרֵי הַמִּדּוֹת; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף בַּחֹל עוֹשֶׂה כֵן, מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ג, משנה ח).
- [כימיה] הוצאת מרכיב כלשהו מתוך תערובת או תמיסה כדי לטהר אותה.
- חליטת תה נחשבת לפעולה של מיצוי חומר רצוי מתוך תערובת.
- שיטת הוכחת נוסחה לחישוב שטח במתמטיקה.
- בהשאלה: מימוש היכולת.
- בתנועת הנוער שלנו שואפים למיצוי עצמי של החניכים למען טובת הכלל.
- שם הפעולה של מִצָּה (1).
- ע"פ ועד הלשון העברית בשנת 1928 בנושא כימיה (2).
השורש מצה |
השורש מ־צ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | |
מ־צ־ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
מָצָה |
מוֹצֶה |
יִמְצֶה |
מְצֵה |
לִמְצוֹת |
נִפְעַל |
נִמְצָה |
נִמְצֶה |
יִמַּצֵה |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
מִצָּה |
מְמַצֵּה |
יְמַצֵּה |
מַצֵּה |
לְמַצּוֹת |
פֻּעַל |
מֻצָּה |
מְמֻצֶּה |
יְמֻצֶּה |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְמַצָּה |
מִתְמַצֵּה |
יִתְמַצֵּה |
הִתְמַצֵּה |
לְהִתְמַצּוֹת |
|
|