בספר שמות נכתב: "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ [...] וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם" (שמות יב יז). על־פי הפשט, הכוונה היא לשמור את מִצְוַת אכילת המצה וההמנעות מחמץ, אך במסכת פסחים שבתלמוד נקבע שהכוונה לשמירה מיוחדת מהחמצה על חיטי המצוֹת. הביטוי "מצה שמורה" כשלעצמו אינו מופיע בתלמוד, אלא במקורות מאוחרים יותר בלבד.