מדון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מָדוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מדון
הגייה* madon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ו־ן
דרך תצורה
נטיות מְדוֹן־; ר' מְדוֹנִים או מְדָנִים
  1. סכסוך בין שני צדדים או יותר, מריבה.
    • "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן, לְכָל־הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י)
    • "'להמריד' הוא... לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין." (סעיף 136 לחוק העונשין - הגדרת המרדה)

מובאות נוספות[עריכה]

  • "בְּאֶפֶס עֵצִים, תִּכְבֶּה־אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן, יִשְׁתֹּק מָדוֹן" (משלי כו, כ)
  • "שִׂנְאָה, תְּעֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל־פְּשָׁעִים, תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י, יב)
  • "לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא" (חבקוק א, ג)

מילים נרדפות[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

אנגלית: strife‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

השורש דון

השורש ד-ו-ן הוא שורש מגזרת נע"ו\י כאשר בבניינים הכבדים נוטה הוא עפ"י ע"י ובשאר הבניינים עפ"י ע"ו.

נטיות הפעלים[עריכה]

ד-ו-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל דָּן דָּן יָדוּן דּוּן לָדוּן
נִפְעַל נָדוֹן או נִדּוֹן נָדוֹן או נִדּוֹן יִדּוֹן הִדּוֹן לְהִדּוֹן
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל דִּיֵּן מְדַיֵּן יְדַיֵּן דַּיֵּן לְדַיֵּן
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְדַּיֵּן או הִדַּיֵּן מִתְדַּיֵּן או מִדַּיֵּן יִתְדַּיֵּן או יִדַּיֵּן הִתְדַּיֵּן או הִדַּיֵּן לְהִתְדַּיֵּן או לְהִדַּיֵּן