זין

ערך זה עוסק בזין, המילה. לערך העוסק בזַיִן, אות באלפבית העברי; ראו ז.

זַיִן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זין
הגייה*	zayin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ז־י־ן
דרך תצורה	משקל קַיִל
נטיות

1. מיושן שם כולל לכלי מלחמה וציד - כלים שנועדו לפגוע בגופו של אדם או בעל־חיים.

   • "(...) ומותר למכור הזין לחיל של בני המדינה, מפני שהן מגינין על ישראל." (הרמב"ם, משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק יב)
   • "אין מוכרים להן לא זיין ולא כלי זיין ואין משחיזין להן את הזיין" (תוספתא/עבודה זרה/ב)
   • ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי – אֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה זַיִן הוּא לִבְעָלֶיהָ.“ (במדבר רבה, פרשה יב, סימן ג)

2. האות השביעית באלפבית העברי.

   • ”וכתבתם שתהא כתיבה תמה: שלא יכתוב אלפין עיינין, עיינין אלפין; [...] ווין יודין, יודין ווין; זיינין נונין, נונין זיינין;“ (בבלי, מסכת שבת – דף קג, עמוד ב)

3. עממי, בוטה איבר מינו של הזכר.
4. [סלנג, בוטה] ביטוי של כעס או אכזבה כאשר דבר-מה נכשל, גורם נזק או מטריד.

   • איזה זין, פספסתי את האוטובוס!

הערות שימוש

• בעיני רוב דוברי העברית, משמעותה השנייה של המילה גסה ואף פוגענית. לכן נהוג להשתמש במילים הנרדפות, פין בלשון הדיבור וזרג במליצה, או להחליפה בביטוי 'איבר המין הזכרי' (במשלב הלשוני הנמוך יותר, לעתים מקוצר הביטוי ל'האיבר').
• "זין" (ככלי נשק) , חדר לארמית מפרסית: ובתקופת בית שני נפוצה תיבה זו גם בקרב דוברי העברית השימוש במשמעות הראשונה והמקורית של המילה, כלי נשק, הולך ופוחת בעשורים האחרונים. כיום היא אינה משמשת בלשון הדיבור, ונדיר למוצאה גם בספרות.

גיזרון

• משמעות 2 - מיידיש: ראשית הביטוי במילה שוואַנץ כלשון נקייה לאיבר המין. התרגום לעברית: "זנב" בא מאוחר יותר, כיוון שהמילה המקורית כבר נתפסה בוטה כשלעצמה. בסופו של דבר, כשהמילה "זנב" נתפסה כבוטה מדי, החלו לכתוב ז' בלבד, ומכאן נכנס הביטוי לעברית מודרנית.

צירופים

• זין בתחת
• כל הזין
• כלי זין
• לא שם זין
• נשבר הזין
• על הזין
• שבור זין (שבו"ז)
• שם זין

מילים נרדפות

• נשק (1)
• זכרות, זרג, פין, שטרונגול, שמוק, זובי (2)

תרגום

• אנגלית:

1. arm‏, weapon‏‏‏‏
2. dick‏, cock‏‏‏‏

ראו גם

• אשך
• זיון
• כוס

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: זין

• דוד אסף וישראל ברטל, גלגולו של זנב: מחצרות החסידים אל הסלנג הישראלי, לשוננו לעם (גיליון פורים), כרך מד חוברת ב (תשנ"ג), עמ' 73–79, באתר האקדמיה ללשון העברית
• כאן11 – תאגיד השידור הישראלי, "כאן עברית:תולדות הזין". ‏Youtube‏, 1/11/2018

זִיֵּן

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	זיין
שורש וגזרה	ז־י־ן, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. ציֵד בכלי נשק, סיפק כלי זין.

   • ”יְזַיֵּן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: (דברים ג, פסוק יח) חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ.“ (ויקרא רבה, פרשה לד, סימן טו)

2. [סלנג] קיים יחסי מין.

   • "הרמתי מיידלך בכל רחבי עיר / איך שאומרים – אני זיינתי למכביר" (שיר התשובה, מאת עלי מוהר)
   • "ועכשיו ת'אמת / תגידי לי באמת / מי מזיין יותר טוב / אריק או אני?" (אריק, מאת שלומי שבן)

3. [סלנג] הונה, גרם נזק.
4. לשון חז"ל עיטר אותיות בתגים.

   • "הכותב צריך להיזהר לזיין ולעשות תגין בראשי אותיות שעטנ"ז ג"ץ" (ספר התרומה, הלכות גיטין, סימן קי"ג)

גיזרון

1. לשון חז"ל מהשורש העברי ז־ו־ן, במקור גם לספק מזון וצרכים בכלל.

נגזרות

• זיון
• מזוין

מילים נרדפות

• בעל (2)
• הטיח (2)
• השכיב (2)

תרגום

• אנגלית: arm‏‏‏‏‏ (1); fuck‏‏‏‏‏ (2)

קישורים חיצוניים

• אילון גלעד, מתי הפסקנו לזיין והתחלנו לחמש?, באתר "הארץ", 30/10/2019

השורש זין
נטיות הפעלים ז-י-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל זִיֵּן מְזַיֵּן יְזַיֵּן זַיֵּן לְזַיֵּן פֻּעַל זֻיַּן מְזֻיָּן יְזֻיַּן -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִזְדַּיֵּן מִזְדַּיֵּן יִזְדַּיֵּן הִזְדַּיֵּן לְהִזְדַּיֵּן

זַיָּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זיין
הגייה*	zayan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ז־י־ן
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ זַיָּנִים

1. [סלנג] מי שמרבה לקיים יחסי מין, במיוחד עם בנות זוג רבות.

צירופים

• זיין שכל

ראו גם

• דון ז'ואן