מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ממזר
|
| הגייה* |
mamzer
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
נ׳ מַמְזֶרֶת; ר׳ מַמְזֶרִים
|
- לשון המקרא מי שמקורו זר, הנולד מיחסים או נשואים אסורים מהתורה, מיחסים שהם בבחינת עבירת כרת.[1]
- לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל אדני, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל אדני. (דברים כג ג)
- ממזר - שם לאיש מוזר מאחיו ויודעיו שלא יודע מאין בא (רמב"ן לדברים כג ג)
- ממזר - אמרו חז"ל, הבא מן העריות. (אבן עזרא לדברים פרשת כי תצא כג ג)
- לא יבא ממזר, ללמד שאין ממזר אלא מחייבי כריתות (רשי לדברים כג ג)
- (על פי תרגומים משפות אירופה) מי שנולד מחוץ לנשואים.
- הנך הממזר של נד סטארק, לא? האם פגעתי בך? סלח לי. אתה עדיין ממזר (מתוך תרגום הסדרה משחקי הכס)
- [סלנג] [כינוי גנאי] אדם שאינו נוהג כשורה, אדם שלא נוהג על פי הנורמות; אדם שזומם לטובתו האישית.
- [סלנג] מי שעושה מעשה מחוכם או שהצלחתו מעוררת קנאה.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ↑ פירוט מלא לכל הזוגות שהינם בבחינת כרת מופיעים במסכת מכות, דף י"ג עמ' א.
