לבה

לַבָּה[עריכה]

מזרקת לבה

מפל לבה

לשון המקרא להבת האש.
- ”וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת-אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל“ (שמות ג, פסוק ב)
עברית חדשה חומר סלעי מותך, בעל טמפרטורה גבוהה מאוד (650-1200°C), המתפרץ מתוך לעו של הר הגעש. כשהיא עודנה בבטן־האדמה, היא קרויה מגמה.
- "נִבְרַח לְצִ'יִלי, הוֹפּ, כֻּלָּנוּ! / אַךְ שָׁם יֶשְׁנָם הֲרֵי ווּלְקָנוֹ, / רוֹתַחַת לַבָּה בְּגַלִּים. / מֵתִים מִזֶּה? לֹא, רַק נִצְלִים." (וֵנֵצוּאֵלָה, מאת דן אלמגור)

המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל^[1]. קרוב אל להבה. שומרונים תרגמו "לבה", במשמעות לברק,קרינה.
ע"פ הנ"ל ועל פי המילה מאיטלקית: lava – בניב של נפולי: שֶׁצֶף; מהפועל lavare – לשטוף. לפי גיזרון זה יש המעדיפים את הצורה לָבָה.

הבה נלבנה לבנים (בראשית יא, ג) את הלבנים היו מלבנים באש עד שהתמצקו, כך לבה היא סלע מותך שמתמצק.

ערך בוויקיפדיה: לבה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבה