מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
יעד
|
| הגייה* |
ya'ad
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־ע־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ יְעָדִים; יַעַד־, ר׳ יֵעֲדֵי־
|
- לשון ימי הביניים מקום קבוע מראש שיש להגיע אליו; מטרה קבועה מראש שיש להשיגה.
- לפני שמתחילים לפעול, יש להגדיר את היעדים.
- לשון ימי הביניים ייעוד, הבטחה.
- מקבילה בערבית: השורש وعد (ו־ע־ד), שמשמעו הבטחה וייעוד.
- קידש אמה עבריה לאישה.
- ”אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ. וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ.“ (שמות כא, פסוקים ח – ט)
- ”קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קח, עמוד ב)
- י
- "ויוחר מן המועד אשר יעדו" (שמואל ב כ, ה)
