מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שנה .
חש ברגש עז ומתמשך של עוינות ודחייה כלפי אדם או דבר מה.
”לֹא־תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת־עֲמִיתֶךָ, וְלֹא־תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.“ (ויקרא יט , פסוק יז ) ”וְלֹא־דִבֶּר אַבְשָׁלוֹם עִם־אַמְנוֹן, לְמֵרָע וְעַד־טוֹב; כִּי־שָׂנֵא אַבְשָׁלוֹם אֶת־אַמְנוֹן, עַל־דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה אֵת תָּמָר אֲחֹתוֹ.“ (שמואל ב׳ יג , פסוק כד ) ”שִׂנְאוּ ־רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב, וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט; אוּלַי יֶחֱנַן יְהוָה אֱלֹהֵי־צְבָאוֹת, שְׁאֵרִית יוֹסֵף.“ (עמוס ה , פסוק טו ) ”אַל־תּוֹכַח לֵץ, פֶּן־יִשְׂנָאֶךָּ ; הוֹכַח לְחָכָם, וְיֶאֱהָבֶךָּ.“ (משלי ט , פסוק ח ) ”עֵת לֶאֱהֹב, וְעֵת לִשְׂנֹא ; עֵת מִלְחָמָה, וְעֵת שָׁלוֹם.“ (קהלת ג , פסוק ח ) אין הבדל במשמעות בין מופעה המקראי של המילה במשקל פעילה - ”שְּׂנִיאָה“ (דברים כא , פסוק טו ) , לבין מופעה בצורה המוכרת יותר במשקל פעולה - ”שְּׂנוּאָה“ (דברים כא , פסוק טו ) השוו לצורות: משיח/משוח, אסיר/אסור, יליד/ילוד. [ 1] ההגייה הרווחת שָׂנָא אינה תקנית. ערך בוויקיפדיה:
שנאה
לשון המקרא המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי־קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצוֹת" (איכה ד, א) . לשון המקרא המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת־רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ־יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא [...] וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל־יְמֵי חַיָּיו" (מלכים ב, כה, כז־כח) . לשון המקרא המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”"מִי, כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר; חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא "“ (קהלת ח , פסוק א ) .
↑ מקרא לישראל : דברים - כרך שני טז, יח – לד, יב / מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא ; מאת: יעקב חיים טיגאי עמ 535
ערך זה עוסק בפעלים מהשורש שׂ־נ־א ובפעלים מהשורש שׁ־נ־א. לערך העוסק בשֵׁנָא, צורת כתיב אחרת של המילה שֵׁנָה; ראו שנה.
ערך בוויקיפדיה: שנאה