מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לְבָנָה ; ראו צורת זכר לָבָן .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לבנה
הגייה * levana
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ל־ב־ן
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות
הלבנה במילואה לשון המקרא [פיוטי ”וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...“ (ישעיהו ל , פסוק כו ) ”מִי־זֹאת, הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר; יָפָה כַלְּבָנָה , בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.“ (שיר השירים ו , פסוק י ) ”וְלָמָה הֻצְרְכוּ לְכָךְ, שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה וְדִמּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח...“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה ב ) ”מְעִידִין לְאוֹר הַנֵּר וּלְאוֹר הַלְּבָנָה , וּמַשִּׂאִין עַל פִּי בַת קוֹל.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טז, משנה ו ) ”בא ערב. ליל יפה ובהיר פרוש על רזונה. ימי הלבנה במילואה, צעירי ישראל הלכו לטייל ברחוב הגדול, וגם סתם אנשים.“ (לִפְלַגּוֹת עִיר או יחיד ורבים מיכה יוסף ברדיצ'בסקי , בפרויקט בן יהודה ) שם פרטי לנקבה
בספרות התלמודית נמנעו מהשימוש במונח "ירח " שמקורו בשם אל כנעני (כמו גם "שמש ", על שם האלה הכנענית "שמש"), והעדיפו את המונח הנייטרלי "לבנה". אפיפניוס , שנולד להורים יהודים באזור בית גוברין בתחילת המאה ה־4 לספירה, תיעד את שמות כוכבי מערכת השמש לפי הפרושים , וביניהם שני השמות המוכרים לירח: ἰέρεε (ieree, כלומר "ירח", אף שהמונח לא מוכר בהקשרים אסטרולוגיים בעברית בתר־מקראיית) ו־ἀλβανά (albana, כלומר "הלבנה"), וכן מציין שהירח נקרא בפיהם גם μήνη (המילה היוונית לירח).[ 1] [ 2]
ערך בוויקיפדיה:
ירח
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לבנה
הגייה * levena
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ל־ב־ן
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳ לְבֵנִים, ס״ר לִבְנֵי־
ערימת לבנים לשון המקרא מלבני קשה המשמש לחיפוי או לבניין .
”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ, אֶל־רֵעֵהוּ; הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים , וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה – וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה , לְאָבֶן; וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.“ (בראשית יא , פסוק ג ) ”וַיְמָרְרוּ אֶת־חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים , וּבְכָל־עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה – אֵת כָּל־עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר־עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.“ (שמות א , פסוק יד ) ”וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.“ (שמות כד , פסוק י ) ”וְאַתָּה בֶן־אָדָם, קַח־לְךָ לְבֵנָה ; וְנַתַּתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ, וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ עִיר אֶת־יְרוּשָׁלִָם.“ (יחזקאל ל , פסוק יא )
יתכן מן הפועל לְלַבֵּן כפי שמופיע עשייתן במקרא בשריפה באש.
המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות: אבלאית: 𒇷𒁀𒌈 (לִיבָּאתוּם); כנענית (מכתבי אל-עמארנה ): 'לָבִּתֻ'- la-bi-tu [ 3] 𒋞 (libittu ); ארמית וסורית: לְבִינְתָּא ; אשורית: libittu ;[ 4] 𐎍𐎁𐎐𐎚 (לבֲּנת או לַבִּינתוּ); ערבית: لِبْنَة / لَبِنَة (ליבּנא,לבּינא).
הצורה המשוערת בפרוטו-שמית: *labin(a)t.
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
לבנים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ליבנה
הגייה * livne
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ב־ן
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות
ליבנה רפואית (1) עץ ממשפחת השדריים (2) לשון המקרא עץ עלווי ממשפחת הלבניים (Styracaceae).
”וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעֶרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת.“ (בראשית ל , פסוק לז ) ”עַל-רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה“ (הושע ד , פסוק יג ) עץ ממשפחת השדריים , שאינו מצוי בארץ ישראל, וקליפת גזעו לבנה (Betula pendula).
בחורשה צמחו עצי אלון ולבנה .
הלִבנה שבמקרא מזוהה עם הלבנה (1) שלא היה ידוע באירופה. רש"י מפרש: ולבנה - עץ שקליפתו לבנה; ועל פי זה בתרגומים משפות אירופה ובספרות שמקורה באירופה, נקרא כך הלבנה (2).
השוו לערבית (لبنى) ולאמהרית (ልብን፡) [1]
הלבנה שבמקרא, בוולגטה מתורגם populeas ובאנגלית poplar – צפצפה .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לבנה
הגייה * la bane
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ל־ב־ן
דרך תצורה משקל קַטָּלָה
נטיות
גבינת לבנה עם שמן זית גבינה מזרח תיכונית, בעלת מרקם כשל משחה .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לבנה
הגייה * livna
חלק דיבר שם־פרטי
מין נקבה
שורש ל־ב־ן
דרך תצורה
נטיות
שם מקום מקראי.
”אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא מִתַּחַת יָדוֹ כִּי עָזַב אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו“ (דברי הימים ב׳ כא , פסוק י )
לערך העוסק בתואר לנקבה לְבָנָה; ראו צורת זכר לָבָן.
ערך בוויקיפדיה: ירח
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבנים
טקסונומיה בוויקימינים: Styrax