מוצר מזון הנוצר כתוצאה מהבשלת חלקו המוצק של החלב לאחר שהחמיץ. כיום מוסיפים לגבינה חלבונים שונים אשר משפרים את טעמה ואת ערכה התזונתי. הגבינה עשירה יחסית בסידן ונפוצה מאוד בעולם. הגבינות נחלקות לקבוצות רבות לפי ריכוז השומן שבהן, לפי טעמן ולפי ריחן.
על מדפי החנויות ניתן למצוא סוגים רבים של גבינות.
אמנם, יש אתי לחם וגם גבינה, וגבינה הוא אוהב מאד, אך למה אתן לו את ארוחתי?"המשולח", י"ל פרץ
המילה משותפת לכמה שפות שמיות: جُبْنَة (גֻּ'בְּנַה, ערבית), גּוּבְנָא (ארמית), gubnatu (אכדית), gubnē ("גבינות", סורית), gbnat (אתיופית). היא מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי"(איוב י, פסוק י). בעבר רווח בדפוסים הנוסח "וְכַגְּבִינָה", אך מכתבי יד מדויקים (ביניהם כתר ארם־צובא) עולה ש"וְכַגְּבִנָּה" הוא הנוסח המקורי, וכיום הוא מופיע בחלק מן הדפוסים.
החלב הנוזלי מובדל בפסוק זה מהגבינה המוצקה ("הקפואה"). גם במקורות אחרים מופיעה "קפיאה" במקום "קרישה" או "התמצקות". למשל, במדרש בראשית רבה נכתב: "רבי יצחק אמר: "שמים" - "שא מים", טעון מים. משל לחלב שהיה נתון בקערה - עד שלא תרד לתוכו טיפה אחת של מסו הוא מרפף, כיון שירד לתוכו טיפה אחת של מסו מיד הוא קופא ועומד"(בראשית רבה ד ז).
ערך בוויקיפדיה: גבינה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבינות
