מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: הֶתֵּז.
|
- לשון המקרא קַץ וְכָרַת עֳפָאִים אוֹ גִּזְעֵי עֵצִים.
- ”כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח, וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה; וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת, וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז“ (ישעיהו יח, פסוק ה)
- לשורש ת־ז־ז מופע יחיד בתנ"ך.
השורש תזז
|
השורש ת־ז־ז הוא שורש מגזרת ע"ע.
נטיות הפעלים[עריכה]
ת־ז־ז
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הֵתֵז
|
מֵתֵז
|
יָתֵז
|
הָתֵז
|
לְהָתֵז
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
מילים נרדפות[עריכה]