מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: הֶתֵּז. |
- לשון המקרא קַץ וְכָרַת עֳפָאִים אוֹ גִּזְעֵי עֵצִים.
- ”כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח, וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה; וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת, וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז“ (ישעיהו יח, פסוק ה)
- לשורש ת־ז־ז מופע יחיד בתנ"ך.
השורש תזז |
השורש ת־ז־ז הוא שורש מגזרת ע"ע.
ת־ז־ז |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
|
|
|
|
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
הֵתֵז |
מֵתֵז |
יָתֵז |
הָתֵז |
לְהָתֵז |
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|