כפה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png לערך העוסק בכַּפָּה; ראו כתיב נפוץ יותר כַּף.

כָּפָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כפה
שורש וגזרה כ־פ־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל הכריח; הפעיל כוח, איומים או השפעה בכדי לגרום למישהו לעשות משהו שאינו רוצה בו.
    • המנהל כפה עצמו על הפקידה.
    • כופין אותו עד שיאמר רוצה אני וכן אתה מוצא בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני“ (בבלי, מסכת יבמותדף קו, עמוד א).
  2. לשון המקרא מנע, ביטל.
    • ”מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף“ (משלי כא, פסוק יד) : יכפה אף = יכופף כעס = ימנע כעס.
  3. לשון חז"ל הפך, הניח במצב הפוך ממצבו בשימוש רגיל.
    • ”נתפזר ממנה כקב גחלים, והיה מכבדן לאמה; ובשבת כופין עליהם פסכתר. ופסכתר הייתה כלי גדול, מחזקת לתך; ושתי שרשרות היו בה אחת שהוא מושך בה ויורד ואחת שהוא אוחז בה מלמעלן בשביל שלא תתגלגל. ושלושה דברים הייתה משמשת: כופין אותה על קב גחלים ועל השרץ בשבת...“ (משנה, מסכת תמידפרק ה, משנה ה)

גיזרון[עריכה]

  • 2: יחידאי במקרא. כ-פ-ה קרוב אל כ-פ-ף:[1] במשמע המקורי 'כופף'[2] (כמו בפסוק ”מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף“ (משלי כא, פסוק יד): יכופף אף = יכופף כעס = ימנע כעס).[3] משם הכריח, אילץ (כמו 'כפוף למישהו', 'כפוף לחוק', אותו רעיון באנגלית 'bend someone to your will').
  • 2: קרוב לכפת, מושאל מלשון מצרית-קדומה בהגיית כֶפָא ḫfꜥ בהוראת לתפוס שבוי,לאחוז,ללכוד [4] .( בהגיית: khefa) לקמן הירוגליף :
x
f
a
D40

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש כפה

השורש כ־פ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה. בלשון חז"ל ונזכר במקרא א. הפיכה של דבר על תחתיתו ב. הכרח וחיוב

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־פ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּפָה כּוֹפֶה

(ב׳ פעוּל: כָּפוּי)

יִכְפֶּה כְּפֵה לִכְפּוֹת, לָכוּף
נִפְעַל נִכְפָּה נִכְפֶּה יִכָּפֶה - לְהִכָּפוֹת
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

ראו גם[עריכה]


ראו גם[עריכה]

כִּפָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כיפה
הגייה* kipa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־פ־ף
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ כִּפּוֹת
הקרדינל רישליה חבוש בכפת הקרדינלים.
כיפה בראש ההר.
  1. לשון חז"ל חלק מִבנה, גג, שהוא כעין קערה הפוכה או חצי כדור או צורה דומה, שפתחו כלפי מטה.
  2. לפי (1) כיסוי ראש ללא תיתורה, בד"כ מכסה רק חלק מהקרקפת.
  3. כל דבר שצורתו דומה לכיפה (1).
  4. בטופוגרפיה, מקרה פרטי של (3) גבעה או ראש הר שיש להם צורה מעוגלת פחות או יותר, ויש להם שיפועים כלפי מטה בכל היקפם; מופיעה במפה טופוגרפית כעיגול סגור.

גיזרון[עריכה]

  • חלופה נקבה של כַּף, מן כפף: במקור 'דבר כפוף, דבר מכופף'[5], משם משמע 1 'כעין כף יד הפוכה' (או קערה הפוכה) ודבר בצורה דומה.
  • מקביל לאכדית kippatu שגם, כמו בעברית, נגזרת מן kapāpu 'כפף': דבר בעל צורה מעוגלת (המילה שימשה גם בהוראת מסגרתו העגולה של התוף).

מידע נוסף[עריכה]

  • לפי השערה מקובלת[6][7], במקרא כִּפָּה, כחלופה נקבה של כף, משמע קבוצת העלים של עץ התמר. עקב הדימיון לכף יד, כל עלה נראה כמו אצבע, בדומה לאנגלית Palm tree 'עץ הכף' מהמילה palm 'כף': העץ עם כפיים. כמו: ”וַיַּכְרֵת יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן“ (ישעיהו ט, פסוק יג) = ביטוי פיוטי במשמע: 'יהוה יחתוך את כל חלקי ישראל, מלמעלה עד למטה', ראש\זנב = החלק העליון\תחתון של הגוף, כיפה\אגמון = החלק העליון\תחתון של עץ. כי הכיפה (העלים) למעלה, האגמון (גומא) למטה בקרקע[8].
  • המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא (ופעמיים בביטוי דומה). ברור שמדובר בחלק של צמח, כנראה של עץ. לא ברור אם במובן שמובא לעיל, שהוא לפי לשון חז"ל; בלשון חז"ל גם קשת במבנה.
  • המילה כפה, משלון כפייה, נגזרת משורש כ-פ-ה שקרוב אל כ-פ-ף[9] (השוו כפוף כמו 'כפוף לחוק', אותו רעיון באנגלית 'bend to the will of').
  • כּיפּוּ kīpu פשתן חתיכת בד,או פיסת פשתן.[דרושה הבהרה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:
    1. dome‏‏‏‏
    2. cap‏‏‏‏
השורש כפה

השורש כ־פ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה. בלשון חז"ל ונזכר במקרא א. הפיכה של דבר על תחתיתו ב. הכרח וחיוב

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־פ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּפָה כּוֹפֶה

(ב׳ פעוּל: כָּפוּי)

יִכְפֶּה כְּפֵה לִכְפּוֹת, לָכוּף
נִפְעַל נִכְפָּה נִכְפֶּה יִכָּפֶה - לְהִכָּפוֹת
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כיפה

כַּפָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כאפה
הגייה* kafa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־פ־ף
דרך תצורה
נטיות ר׳ כַּפוֹת
  1. [סלנג] מכה בכף יד פתוחה.
    • הוא קילל אותי, אז הורדתי לו כאפה לפנים.

גיזרון[עריכה]

  • מערבית: אולי מהמלה كِفَّة (כַּפַה), שמשמעה כף־יד.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: slap‏‏‏‏
  • צרפתית: baffe‏, gifle‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. אבן-שושן ערך כפה
  2. Gesenius:‏ "‎כָּפָה = כּוֹפֵף to bend, to bow, to depress, קרוב אל כָּפַף, משם to tame, to subdue"‏
  3. תרגום מודרני: "A gift in secret subdues anger"
  4. heirowords-4 עמ' 399
  5. מילון קליין.
  6. HALOT ערך כפה. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel
  7. אבן שושן ערך כיפה
  8. גם מבוטא בתרגומים מודרניים: "the LORD will destroy both the head and the tail, the noble palm branch and the lowly reed"
  9. אבן-שושן ערך כפה