כפה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק בכַּפָּה; ראו כתיב נפוץ יותר כַּף.
כָּפָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כפה |
| שורש וגזרה | כ־פ־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
 |
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- לשון חז"ל הכריח; הפעיל כוח, איומים או השפעה בכדי לגרום למישהו לעשות משהו שאינו רוצה בו.
- המנהל כפה עצמו על הפקידה.
- ”כופין אותו עד שיאמר רוצה אני וכן אתה מוצא בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני“ (בבלי, מסכת יבמות – דף קו, עמוד א).
- לשון המקרא מנע, ביטל.
- לשון חז"ל הפך, הניח במצב הפוך ממצבו בשימוש רגיל.
- ”נתפזר ממנה כקב גחלים, והיה מכבדן לאמה; ובשבת כופין עליהם פסכתר. ופסכתר הייתה כלי גדול, מחזקת לתך; ושתי שרשרות היו בה אחת שהוא מושך בה ויורד ואחת שהוא אוחז בה מלמעלן בשביל שלא תתגלגל. ושלושה דברים הייתה משמשת: כופין אותה על קב גחלים ועל השרץ בשבת...“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ה, משנה ה)
גיזרון[עריכה]
- 2: יחידאי במקרא. כ-פ-ה קרוב אל כ-פ-ף:[1] במשמע המקורי 'כופף'[2] (כמו בפסוק ”מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף“ (משלי כא, פסוק יד): יכופף אף = יכופף כעס = ימנע כעס).[3] משם הכריח, אילץ (כמו 'כפוף למישהו', 'כפוף לחוק', אותו רעיון באנגלית 'bend someone to your will').
- 2: קרוב לכפת, מושאל מלשון מצרית-קדומה ḫfꜥ בהוראת לתפוס שבוי,לאחוז,ללכוד [4] . לקמן הירוגליף :
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- הכריח (2)
תרגום[עריכה]
| השורש כפה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראו גם[עריכה]
כִּפָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כיפה |
| הגייה* | kipa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־פ־ף |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ כִּפּוֹת |
|
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
.jpg)
- לשון חז"ל חלק מִבנה, גג, שהוא כעין קערה הפוכה או חצי כדור או צורה דומה, שפתחו כלפי מטה.
- ”בית המוקד: כיפה, ובית גדול היה ומוקף רובדין של אבן“ (משנה, מסכת מידות – פרק א, משנה ז).
- ”מי שלקה ושנה ב"ד מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף פא, עמוד ב).
- לפי (1) כיסוי ראש ללא תיתורה, בד"כ מכסה רק חלק מהקרקפת.
- ”אבל כיפה של צמר שפיר“ (בבלי, מסכת שבת – דף נז, עמוד ב).
- כל דבר שצורתו דומה לכיפה (1).
- ”חבורה ומשפחה כך הם דומים לכפת אבנים, את נוטל ממנה אבן אחת וכולה מרועעת“ (בראשית רבה, פרשה , סימן ק).
- בטופוגרפיה, מקרה פרטי של (3) גבעה או ראש הר שיש להם צורה מעוגלת פחות או יותר, ויש להם שיפועים כלפי מטה בכל היקפם; מופיעה במפה טופוגרפית כעיגול סגור.
גיזרון[עריכה]
- חלופה נקבה של כַּף, מן כפף: במקור 'דבר כפוף, דבר מכופף'[5], משם משמע 1 'כעין כף יד הפוכה' (או קערה הפוכה) ודבר בצורה דומה.
- מקביל לאכדית kippatu שגם, כמו בעברית, נגזרת מן kapāpu 'כפף': דבר בעל צורה מעוגלת (המילה שימשה גם בהוראת מסגרתו העגולה של התוף).
מידע נוסף[עריכה]
- לפי השערה מקובלת[6][7], במקרא כִּפָּה, כחלופה נקבה של כף, משמע קבוצת העלים של עץ התמר. עקב הדימיון לכף יד, כל עלה נראה כמו אצבע, בדומה לאנגלית Palm tree 'עץ הכף' מהמילה palm 'כף': העץ עם כפיים. כמו: ”וַיַּכְרֵת יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן“ (ישעיהו ט, פסוק יג) = ביטוי פיוטי במשמע: 'יהוה יחתוך את כל חלקי ישראל, מלמעלה עד למטה', ראש\זנב = החלק העליון\תחתון של הגוף, כיפה\אגמון = החלק העליון\תחתון של עץ. כי הכיפה (העלים) למעלה, האגמון (גומא) למטה בקרקע[8].
- המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא (ופעמיים בביטוי דומה). ברור שמדובר בחלק של צמח, כנראה של עץ. לא ברור אם במובן שמובא לעיל, שהוא לפי לשון חז"ל; בלשון חז"ל גם קשת במבנה.
- המילה כפה, משלון כפייה, נגזרת משורש כ-פ-ה שקרוב אל כ-פ-ף[9] (השוו כפוף כמו 'כפוף לחוק', אותו רעיון באנגלית 'bend to the will of').
- כּיפּוּ kīpu פשתן חתיכת בד,או פיסת פשתן.[דרושה הבהרה]
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- צינוק (1)
תרגום[עריכה]
| השורש כפה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: כיפה |
כַּפָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כאפה |
| הגייה* | kafa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־פ־ף |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ כַּפוֹת |
|
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- [סלנג] מכה בכף יד פתוחה.
- הוא קילל אותי, אז הורדתי לו כאפה לפנים.
גיזרון[עריכה]
- מערבית: אולי מהמלה كِفَّة (כַּפַה), שמשמעה כף־יד.
- לחלופין: מאנגלית, מהמלה cuff (שם עצם שמשמעותו מכה ביד פתוחה), ומהפועל to cuff (לתת מכה ביד פתוחה).
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אבן-שושן ערך כפה
- ↑ Gesenius: "כָּפָה = כּוֹפֵף to bend, to bow, to depress, קרוב אל כָּפַף, משם to tame, to subdue"
- ↑ תרגום מודרני: "A gift in secret subdues anger"
- ↑ heirowords-4 עמ' 399
- ↑ מילון קליין.
- ↑ HALOT ערך כפה. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel
- ↑ אבן שושן ערך כיפה
- ↑ גם מבוטא בתרגומים מודרניים: "the LORD will destroy both the head and the tail, the noble palm branch and the lowly reed"
- ↑ אבן-שושן ערך כפה